« Le creux d’une coudée, et une coudée de largeur, et sa bordure sur son pourtour, un empan ; et ceci est le dos de l’autel » (Ez 43, 13). « Le creux d’une coudée » : c’est le socle ; « une coudée de largeur » : c’est le pourtour ; « sa bordure sur son pourtour, un empan » : ce sont les cornes ; « et ceci est le dos de l’autel » : c’est l’autel d’or.
וחיק האמה ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח חיק האמה זה יסוד אמה רוחב זה סובב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד אלו קרנות זה גב המזבח זה מזבח הזהב
Rabbi Meïr pense : « ceci » [seul] se mesure en coudée de cinq [palmes], mais toutes les coudées des ustensiles se mesurent en coudée de six. Et Rabbi Yehouda pense : « comme ceci » seront toutes les coudées des ustensiles.
ר' מאיר סבר זהו באמה בת חמשה הא כל אמות כלים באמה בת שש ורבי יהודה סבר כזה יהו כל אמות כלים
Tu pensais [d’abord] que du socle jusqu’au pourtour, [la mesure] en hauteur est en coudée de cinq ; et que signifie « le creux d’une coudée, et une coudée de largeur » ? Il dit ceci : du creux de la coudée jusqu’à la largeur, [on mesure] en coudée de cinq.
קא סלקא דעתך מיסוד ועד סובב באמה בת חמישה בגובה ומאי חיק האמה ואמה רוחב הכי קא אמר מחיק האמה ועד רוחב באמה בת חמשה
L’autel fait donc combien ? Cinquante-quatre [palmes]. La moitié de l’autel, combien ? Vingt-sept. Des cornes jusqu’au pourtour, combien ? Vingt-quatre. De combien est-ce en deçà de la moitié de l’autel ? Trois. Or nous avons appris : Un fil rouge le ceignait en son milieu, pour séparer les sangs [à aspersion] supérieure des sangs [à aspersion] inférieure.
מזבח כמה הוי חמשין וארבעה פלגיה דמזבח כמה הוי עשרים ושבעה מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח תלתא ותנן חוט של סקרא חוגרו באמצע כדי להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים
Mais [que dire de] ce qui a été enseigné au sujet de l’holocauste d’oiseau : Il montait sur la rampe, se tournait vers le pourtour, arrivait à la corne sud-est, pinçait la tête [de l’oiseau] du côté de la nuque, la détachait et exprimait son sang sur la paroi de l’autel ; et s’il l’a fait plus bas que [l’endroit de] ses pieds, même d’une coudée, elle est valide.
אלא הא דתניא גבי עולת העוף היה עולה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית [מזרחית] ומולק את ראשה ממול ערפה ומבדיל ומוצה את דמה על קיר המזבח ואם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה
L’autel fait donc combien ? Soixante [palmes]. La moitié de l’autel, combien ? Trente. Des cornes jusqu’au pourtour, combien ? Vingt-quatre. De combien est-ce en deçà de la moitié de l’autel ? Six. Or nous avons appris : S’il l’a fait plus bas que ses pieds, même d’une coudée, elle est valide.
מזבח כמה הוה ליה שיתין פלגיה דמזבח כמה הוי תלתין מקרנות ועד סובב כמה הוי עשרים וארבעה כמה בציר לפלגיה דמזבח ששה ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשרה
Comment l’as-tu établi ? Comme des retraits. Mais peux-tu vraiment l’établir comme des retraits ? Nous avons pourtant appris : L’autel faisait trente-deux [coudées] sur trente-deux ; il montait d’une coudée et se retirait d’une coudée : c’est le socle ; il reste trente sur trente.
במאי אוקימתא בכניסה ומי מצית מוקמת לה בכניסה והא תנן מזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד נמצא שלשים על שלשים
Et encore : il montait de cinq et se retirait d’une coudée : c’est le pourtour ; il reste vingt-huit sur vingt-huit. Ce serait vingt-huit et quatre palmes !
ותו עלה חמש וכנס אמה זהו סובב נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה עשרים ושמונה וארבע טפחים הוי
Et si tu dis que, puisque ce n’est pas une coudée [entière], on n’en tient pas compte — [la Michna continue :] L’emplacement des cornes, une coudée de ce côté-ci et une coudée de ce côté-là ; il reste vingt-six sur vingt-six.
וכי תימא כיון דלא הוי אמה לא חשיב ליה מקום קרנות אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים ושש על עשרים ושש
L’emplacement où marchent les pieds des cohanim, une coudée de ce côté-ci et une coudée de ce côté-là ; il reste vingt-quatre sur vingt-quatre, l’emplacement du bûcher. Ce serait vingt-cinq !
מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע מקום המערכה עשרים וחמשה הואי
Et si tu dis qu’ici aussi il n’a pas été précis — il est pourtant écrit : « Et l’ariel, douze de longueur sur douze de largeur, carré » (Ez 43, 16). On pourrait croire qu’il ne fait que douze sur douze ; lorsqu’il dit : « vers ses quatre côtés », cela enseigne qu’on mesure à partir du milieu douze coudées vers chaque côté.
וכי תימא הכא נמי לא דק והא כתיב (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב רבוע יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו מלמד שבאמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח ורוח
Car nous avons appris : Toute la cour avait une longueur de cent quatre-vingt-sept sur une largeur de cent trente-cinq. D’est en ouest, cent quatre-vingt-sept : l’emplacement que foulent les pieds d’Israël, onze coudées ; l’emplacement que foulent les pieds des cohanim, onze coudées ; l’autel, trente-deux ; entre le vestibule et l’autel, vingt-deux coudées ; le Sanctuaire, cent coudées ; onze coudées derrière la chambre du propitiatoire.
דתנן כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש ממזרח למערב מאה שמונים ושבע מקום דריסת רגלי ישראל אחת עשרה אמה ומקום דריסת רגלי הכהנים אחת עשרה אמה המזבח שלשים ושתים בין אולם ולמזבח עשרים ושתים אמה ההיכל מאה אמה אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת
Mais plutôt : « le creux d’une coudée » est en hauteur, « une coudée de largeur » est un retrait, « sa bordure sur son pourtour » :
אלא חיק האמה בגובהה אמה רוחב כניסה גבולה אל שפתה סביב
Original : Menachot 97b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.