peu importe qu’il en soit ainsi ou ainsi.
לא שנא הכי ולא שנא הכי
Mena’hot 98a מנחות
Structure du débat :Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
L’autel fait donc combien ? Cinquante-huit. La moitié de l’autel, combien ? Vingt-neuf. Des cornes jusqu’au pourtour, combien ? Vingt-trois.
מזבח כמה הוי חמשין ותמניא פלגיה דמזבח כמה הוי עשרין ותשעה מקרנות ועד סובב כמה הוו עשרין ותלתא
De combien est-ce en deçà de la moitié de l’autel ? Six. Or nous avons appris : S’il l’a fait plus bas que ses pieds, même d’une coudée, elle est valide.
כמה בציר לפלגיה דמזבח שיתא ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה
C’est aussi précis [dans le texte], car il est écrit : « le creux d’une coudée, et une coudée de largeur ». Déduis-en [cela].
דיקא נמי דכתיב חיק האמה ואמה רוחב שמע מינה
Et combien mesure la coudée moyenne ? Rabbi Yo’hanan dit : Six palmes. Rabbi Yossé bar Avin dit : Nous aussi l’avons appris : Rabbi Meïr dit : La table, sa longueur était de douze [palmes] et sa largeur de six.
וכמה אמה בינונית אמר ר' יוחנן ששה טפחים אמר רבי יוסי בר אבין אף אנן נמי תנינא רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה
On en déduit qu’il existe une coudée plus grande qu’elle ? Oui, et nous avons en effet appris : Il y avait deux coudées dans [la chambre de] Suse-la-capitale, l’une sur l’angle nord-est et l’autre sur l’angle sud-est. Celle de l’angle nord-est dépassait celle de Moïse d’un demi-doigt ; celle de l’angle sud-est la dépassait d’un demi-doigt ; il se trouve qu’elle dépassait celle de Moïse d’un doigt.
מכלל דהויא אמה דנפישא מינה אין והא תנן שתי אמות היו בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית יתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע
Et pourquoi a-t-on dit [d’en avoir] une grande et une petite ? Afin que les artisans reçoivent [le matériau] selon la petite et le rendent selon la grande, afin de ne pas en venir à détourner des biens consacrés.
ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה כדי שיהו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה
Et pourquoi m’en faut-il deux ? L’une pour l’argent et l’or, l’autre pour la construction.
ותרתי למה לי חדא לכספא ודהבא וחדא לבניינא
Nous avons appris là-bas : La porte orientale portait l’image de Suse-la-capitale. Pour quelle raison ?
תנן התם שער המזרח עליו שושן הבירה צורה מאי טעמא
Rav ’Hisda et Rav Yits’hak bar Avdimi [divergent] : l’un dit : afin qu’ils sachent d’où ils sont venus ; l’autre dit : afin que la crainte du pouvoir royal soit sur eux.
רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו וחד אמר כדי שתהא אימת מלכות עליהן
Rabbi Yannaï dit : Que la crainte du pouvoir royal soit toujours sur toi, ainsi qu’il est dit : « Et tous tes serviteurs que voici descendront vers moi et se prosterneront devant moi, en disant… » (Ex 11, 8) ; tandis qu’à lui-même [Pharaon], il ne l’a pas dit.
אמר ר' ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך שנאמר (שמות יא, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ואילו לדידיה לא קאמר ליה
Rabbi Yo’hanan dit : [On l’apprend] d’ici, ainsi qu’il est dit : « Et la main de l’Éternel fut sur Élie ; il se ceignit les reins et courut devant Achab jusqu’à l’entrée de Jizréel » (1 R 18, 46).
ר' יוחנן אמר מהכא שנאמר (מלכים א יח, מו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה:
(יחזקאל מז, יב) ועלהו לתרופה רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי
l’un dit : pour délier la bouche d’en haut ; l’autre dit : pour délier la bouche d’en bas. On a rapporté [aussi] : ’Hizkiya dit : pour délier la bouche des muets ; Bar Kappara dit : pour délier la bouche des femmes stériles.
חד אמר להתיר פה שלמעלה וחד אמר להתיר פה שלמטה איתמר חזקיה אמר להתיר פה אלמים בר קפרא אמר להתיר פה עקרות
Les Sages ont enseigné : S’il avait été dit : « Tu prendras de la fleur de farine et tu en cuiras douze pains… et tu les placeras en deux rangées » (Lv 24, 5-6), sans qu’il soit dit « six », j’aurais dit : une de quatre et une de huit ; c’est pourquoi il est dit « six ».
תנו רבנן אילו נאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סלת ואפית אותה שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ארבע ואחת של שמונה לכך נאמר שש
Et s’il avait été dit : « deux rangées, six par rangée », sans qu’il soit dit « douze », j’aurais dit : trois de six chacune ; c’est pourquoi il est dit « douze ».
ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש של שש שש לכך נאמר שתים עשרה
Et s’il avait été dit « douze pains » et « rangées », sans qu’il soit dit « deux » et « six », j’aurais dit : trois de quatre chacune ; c’est pourquoi il est dit « deux » et « six ». Ainsi, tant que ces trois versets n’avaient pas été dits, nous ne l’aurions pas appris.
ואילו נאמר שתים עשרה חלות ומערכות ולא נאמר שתים ושש הייתי אומר שלשה של ארבע ארבע לכך נאמר שתים ושש הא עד שלא יאמרו שלושה מקראות הללו לא למדנו
Comment donc ? Il dispose deux rangées de six chacune ; s’il a mis une de quatre et une de huit, il n’est pas quitte. Deux de sept chacune : Rabbi dit : On considère [le pain] supérieur comme s’il n’était pas là. Mais il faut pourtant [appliquer] : « Tu mettras sur [la rangée] » (Lv 24, 7) !
הא כיצד נותן שתים מערכות של שש שש ואם נתן אחת של ארבע ואחת של שמונה לא יצא שתים של שבע שבע רבי אומר רואין את העליונה כאילו אינה והא בעינן (ויקרא כד, ז) ונתת על
Rav ’Hisda dit à Rav Hamnouna — d’autres disent : Rav Hamnouna à Rav ’Hisda : Rabbi suit son opinion, car il dit que « sur » signifie « à côté ». Car il a été enseigné : Rabbi dit : « Tu mettras sur la rangée de l’encens pur » (Lv 24, 7) : « sur » signifie à côté. Tu dis à côté, ou bien n’est-ce que réellement dessus ? Lorsqu’il dit : « Tu couvriras l’arche du voile » (Ex 40, 3), dis donc que « sur » signifie à côté.
אמר ליה רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא רבי אומר ונתת על המערכת לבונה זכה על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך:
Tous les ustensiles du Temple, etc. Les Sages ont enseigné : Tous les ustensiles du Temple avaient leur longueur dans le sens de la longueur de la Maison, sauf l’arche, dont la longueur était dans le sens de la largeur de la Maison ; et ainsi elle était posée, et ainsi ses barres étaient posées.
כל הכלים שבמקדש וכו': תנו רבנן כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית חוץ מארון שארכו לרחבו של בית וכך היה מונח וכך היה בדיו מונחין
Que dit-il là ? Il dit ceci : de la manière dont ses barres étaient posées, [on sait] comment elle était posée.
מאי קאמר הכי קאמר כך היה מונח מדבדיו כך היה מונחין
Et ses barres, d’où le savons-nous ? Car il a été enseigné : « Les barres étaient longues » (1 R 8, 8) : on pourrait croire qu’elles ne touchaient pas le voile ; le verset dit : « on les voyait ». Si « on les voyait », on pourrait croire qu’elles déchiraient le voile et ressortaient ; le verset dit : « on ne les voyait pas au-dehors » (1 R 8, 8). Comment donc ?
ובדיו מנלן דתניא (מלכים א ח, ח) ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת תלמוד לומר ויראו אי ויראו יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין תלמוד לומר (מלכים א ח, ח) לא יראו החוצה הא כיצד
Original : Menachot 98a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.