Structure du débat :Michna 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Le profane coud de la manière habituelle » : Qu’est-ce qu’un profane ? On a dit dans l’école de Rabbi Yannaï : Quiconque ne sait pas faire sortir l’aiguille d’un seul coup [sur toute sa longueur]. Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Quiconque ne sait pas ajuster la bordure à l’ourlet de sa tunique.
ההדיוט תופר כדרכו: היכי דמי הדיוט אמרי דבי רבי ינאי כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רבי יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו:
« Et l’artisan fait des points espacés (makhliv) » : Que signifie makhliv ? Rabbi Yo’hanan a dit : Il espace [les points]. Rabba bar Chmouel a dit : [En forme de] dents de chienne.
והאומן מכליב: מאי מכליב רבי יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא:
« On tresse les sangles des lits » : Que signifie « on tresse » et que signifie « on tend » ? Quand Rav Dimi arriva, il dit : Rabbi ’Hiya bar Abba et Rabbi Assi divergent à ce sujet, et tous deux [rapportent] au nom de ’Hizkiya et de Rabbi Yo’hanan. L’un dit : « on tresse », en chaîne et en trame ; « on tend », en chaîne sans trame. L’autre dit : « on tresse », en chaîne sans trame ; « on tend » : si [la sangle] était relâchée, on la retend.
מסרגין את המטות: מאי מסרגין ומאי ממתחין כי אתא רב דימי אמר פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ור' יוחנן חד אמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב וממתחין שאם היה רפוי ממתחו
Est-ce bien ainsi ? Rav Ta’halifa bar Chaoul n’a-t-il pas enseigné : Et ils s’accordent qu’on ne tresse pas de cordes ab initio ? Cela se comprend selon celui qui dit : « on tresse », en chaîne et en trame, et « on tend », en chaîne sans trame ; c’est pourquoi Rav Ta’halifa bar Chaoul enseigne : Et ils s’accordent qu’on ne tresse pas de cordes ab initio.
איני והא תני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה בשלמא למאן דאמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב היינו דקתני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה
Mais selon celui qui dit : « on tresse », en chaîne sans trame, et « on tend » : si [la sangle] était relâchée, on la retend — maintenant que tu dis [que Rabbi Meïr permet] la chaîne et la trame, est-il besoin de dire [qu’on peut tresser] des cordes ab initio ? C’est une difficulté.
אלא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב ממתחין שאם היה רפוי היה ממתחו השתא שתי וערב אמרת לא חבלים לכתחלה מיבעיא קשיא
Rav Na’hman bar Yits’hak dit à Rabbi ’Hiya bar Avin : Y a-t-il quelqu’un qui dise « on tresse » en chaîne sans trame ? N’avons-nous pas appris : Rabbi Meïr dit : Le lit [est susceptible de contracter l’impureté] dès qu’on y a tressé trois rangées de mailles ?
א"ל רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין מי איכא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב והתנן רבי מאיר אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים
Mais quand Ravin arriva, il dit : Au sujet de « on tresse », tout le monde s’accorde qu’il s’agit de la chaîne et de la trame. Ils ne divergent que sur « on tend » : l’un pense : on tend en chaîne sans trame ; l’autre pense : si [la sangle] était relâchée, on la retend.
אלא כי אתא רבין אמר במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב אלא כי פליגי בממתחין מר סבר ממתחין שתי בלא ערב ומר סבר שאם היה רפוי ממתחו
On objecta : On tresse le lit, et à plus forte raison on le tend ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yossé dit : On le tend, mais on ne le tresse pas. Et certains disent : On ne le tend pas du tout.
מיתיבי מסרגין את המטה ואין צריך לומר שממתחין דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר ממתחין אבל לא מסרגין וי"א אין ממתחין כל עיקר
Cela se comprend selon celui qui dit : « on tend » en chaîne sans trame ; c’est pourquoi les « certains disent » viennent diverger. Mais selon celui qui dit : si [la sangle] était relâchée, on la retend — selon les « certains disent », on ne la retendrait même pas ?
בשלמא למאן דאמר ממתחין שתי בלא ערב היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי אלא למאן דאמר שאם היה רפוי ממתחו ליש אומרים ממתחו נמי לא
On objecta : On installe un four et un réchaud pendant la fête, à condition de ne pas en achever le travail ; telles sont les paroles de Rabbi Eliézer. Et les Sages disent : On peut même l’achever. Rabbi Yehouda dit en son nom : On installe une [meule] neuve et on pique l’ancienne. Et certains disent : On ne pique pas du tout.
מיתיבי מעמידין תנור וכירים במועד ובלבד שלא יגמור מלאכתן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אף יגמור רבי יהודה אומר משמו מעמידין את החדשה ומכבשין את הישנה ויש אומרים אין מכבשין כל עיקר
Cela se comprend selon celui qui dit que « piquer » signifie repiquer la meule : c’est pourquoi on le trouve avec l’ancienne. Mais selon celui qui dit [qu’il s’agit de percer] l’œil, l’ancienne, pourquoi lui faudrait-il un œil ? Par exemple, s’il veut l’élargir un peu plus.
בשלמא למאן דאמר מכבשין מנקר ריחיא היינו דמשכחת לה בישנה אלא למאן דאמר בת עינא ישנה בת עינא למה לה כגון דקא בעי לארווחי טפי פורתא
Rav Houna entendit un homme qui repiquait une meule pendant les jours intermédiaires de la fête. Il dit : Qui est-ce ? Que son corps soit profané, lui qui profane les jours intermédiaires ! Il pensait comme les « certains disent ».
רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר ריחיא בחולא דמועדא אמר מאן האי איתחיל גופיה דקא מחיל חולא דמועדא סבר לה כיש אומרים
Rav ’Hama enseigna : On repique les meules pendant la fête. Au nom de Rabbi Meïr, il dit : Même le cheval qu’on monte et l’âne qu’on monte, il est permis de leur tailler les sabots pendant les jours intermédiaires de la fête,
דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד משום רבי מאיר אמר אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו (ומותר) ליטול צפרנים בחולו של מועד
Original : Moed Katan 10a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.