mais pas à l’âne de la meule.
אבל חמרא דריחיא לא
Mo’ed katan 10b מועד קטן
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yehouda permit de tailler les sabots de l’âne de la meule, d’installer une meule, de construire une meule, de construire le canal d’une meule et de construire une mangeoire. Rava permit d’étriller un cheval, de construire un lit [de terre] et de construire une banquette.
רב יהודה שרי למישקל טופריה לחמרא דריחיא ולאוקומי ריחיא ולמיבני ריחיא ולמיבני אמת ריחיא ולמיבני אוריא (רבא) שרא לסרוקי סוסיא ולמיבני אקרפיטא ולמיבני איצטבא
Rava permit de saigner un animal pendant les jours intermédiaires de la fête. Abayé lui dit : Il a été enseigné [une baraïta] qui te soutient : On saigne un animal, et on ne refuse pas les soins à un animal pendant les jours intermédiaires de la fête.
רבא שרא למישקל דמא לבהמה בחולא דמועדא א"ל אביי תניא דמסייע לך מקיזין דם לבהמה ואין מונעין רפואה לבהמה בחולו של מועד
Rava permit de tailler les plumes [à écrire]. Quelle en est la raison ? C’est un travail de profane. Rav Yits’hak bar Ami a dit au nom de Rav ’Hisda : Nouer les nœuds des cribles est interdit. Quelle en est la raison ? C’est un travail d’artisan.
רבא שרא לכסכוסי קירמי מ"ט מעשה הדיוט הוא אמר רב יצחק בר אמי אמר רב חסדא קיטורי בירי אסיר מ"ט מעשה אומן הוא
Rava a dit : Celui qui aplanit le sol en vue d’une aire de battage, c’est permis ; en vue de la terre, c’est interdit.
אמר רבא מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי שרי אדעתא דארעא אסיר
Comment cela se présente-t-il ? [S’il comble] un monticule avec un monticule et un creux avec un creux, c’est en vue d’une aire de battage ; s’il prend un monticule et le jette dans un creux, c’est en vue de la terre.
היכי דמי מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא
Et Rava a dit : Celui qui ramasse des branchages en vue du bois, c’est permis ; en vue de la terre, c’est interdit. Comment cela se présente-t-il ? S’il prend les gros et laisse les petits, c’est en vue du bois ; s’il prend les gros et les petits, c’est en vue de la terre.
ואמר רבא האי מאן דזכי זיכי אדעתא דציבי שרי אדעתא דארעא אסיר היכי דמי שקיל רברבי ושביק זוטרי אדעתא דציבי שקל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא
Et Rava a dit : Celui qui ouvre l’eau vers sa terre en vue des poissons, c’est permis ; en vue de la terre, c’est interdit.
ואמר רבא האי מאן דפתח מיא לארעיה אדעתא דכוורי שרי אדעתא דארעא אסיר
Comment cela se présente-t-il ? S’il ouvre deux vannes, l’une en haut et l’autre en bas, c’est en vue des poissons ; s’il ouvre une seule vanne, c’est en vue de la terre.
היכי דמי פתח תרי בבי חד מעילאי וחד מתתאי אדעתא דכוורי פתח חד בבא אדעתא דארעא
Et Rava a dit : Celui qui ébranche un palmier en vue des bêtes, c’est permis ; en vue du palmier, c’est interdit. Comment cela se présente-t-il ? S’il prend tout d’un seul côté, c’est en vue des bêtes ; de ce côté-ci et de ce côté-là, c’est en vue du palmier, et c’est interdit.
ואמר רבא האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דחיותא שרי אדעתא דדיקלא אסיר היכי דמי שקיל כוליה מחד גיסא אדעתא דחיותא מהאי גיסא ומהאי גיסא אדעתא דדיקלא ואסיר
Et Rava a dit : Ces dattes véreuses, les couper est permis, les presser est interdit. Rav Papa a dit : Puisqu’elles se gâtent, c’est comme une marchandise qui se perd, et c’est permis.
ואמר רבא הני תמרי תוחלני מיגזרינהו שרי מייצינהו אסיר רב פפא אמר כיון דמתלעי כפרקמטיא האבד דמי ושרי
Et Rava a dit : Le commerce est interdit, si peu que ce soit. Rabbi Yossé bar Avin a dit : Et pour une chose qui se perd, c’est permis. Ravina avait une marchandise qui pouvait se vendre six mille [zouz] ; il attendit pour la vendre après les jours intermédiaires de la fête et la vendit douze mille.
ואמר רבא לפרקמטיא כל שהוא אסור א"ר יוסי בר אבין ובדבר האבד מותר רבינא הוה ליה ההוא עיסקא דהוה מזדבן בשיתא אלפי שהייה לזבוניה בתר חולא דמועדא וזבניה בתריסר אלפי
Ravina avait une créance d’argent auprès des gens d’Akra de-Chanouata. Il vint devant Rav Achi et lui dit : Puis-je aller chez eux aujourd’hui ? Il lui répondit : Puisque c’est aujourd’hui que tu les trouves, et que les autres jours tu ne les trouves pas, c’est comme une marchandise qui se perd, et c’est permis.
רבינא הוה מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למיזל האידנא עלייהו א"ל כיון דהאידנא הוא דמשכחת להו ביומי אחריני לא משכחת להו כפרקמטיא האבד דמי ושרי
Il a été enseigné de même au sujet de l’idolâtrie : On va
תניא נמי גבי ע"ז כי האי גוונא הולכין
Original : Moed Katan 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.