à la foire des idolâtres, et l’on achète des bêtes, des esclaves et des servantes, des maisons, des champs et des vignes, et l’on rédige [les actes] et on les fait enregistrer dans leurs tribunaux, parce que c’est comme si l’on [les] sauvait de leurs mains.
ליריד של עכו"ם ולוקחים בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן
Rav permit à ’Hiya bar Achi de tresser des nattes grossières pendant les jours intermédiaires de la fête. Quelle en est la raison ? C’est un travail de profane. Mais les filets sont interdits. Quelle en est la raison ? C’est un travail d’artisan.
רב שרא לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מאי טעמא מעשה הדיוט הוא אבל איזלי אסור מאי טעמא מעשה אומן הוא
Rav Yehouda permit à Ami le fabricant de fours de façonner des fours, et à Rabba bar Asbi de tresser un tamis. Est-ce bien ainsi ? Rabba bar Chmouel n’a-t-il pas enseigné : Et ils s’accordent qu’on ne façonne pas un four ab initio ? Il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit de la saison chaude ; là, de la saison des pluies.
רב יהודה שרא לאמי תנורא למיגדל תנורי ולרב' בר עשבי למיגדל מהולתא איני והא תני רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים:
MICHNA: On fait un parapet au toit et au balcon, d’un travail de profane, mais non d’un travail d’artisan. On enduit les fissures et on les aplanit au rouleau, à la main et avec le pied, mais pas avec des outils.
מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים
Le gond, la gouttière, la poutre, la serrure et la clé qui se sont cassés, on les répare pendant la fête, à condition de ne pas avoir eu l’intention de faire ce travail pendant la fête.
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד
GUEMARA: Comment se présente un travail de profane ? Rav Yossef a dit : Avec des branches de palmier et de laurier. Dans une baraïta il a été enseigné : On l’entasse de cailloux, mais on ne l’enduit pas d’argile.
גמ׳ היכי דמי מעשה הדיוט רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט:
« On enduit les fissures et on les aplanit au rouleau » : Maintenant que tu dis qu’au rouleau c’est permis, est-il besoin de dire à la main et avec le pied ? Voici ce qu’elle dit : On enduit les fissures et on les aplanit comme avec un rouleau, à la main et avec le pied, mais pas avec des outils.
שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה: השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים:
« Le gond, la gouttière, la poutre, la serrure et la clé qui se sont cassés, on les répare pendant la fête » : On leur opposa [cet enseignement] : Jusqu’à son époque [celle de Yo’hanan le grand prêtre], le marteau frappait à Jérusalem, etc. ; jusqu’à son époque, oui ; à partir de là, non !
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד: ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו' עד ימיו אין מכאן ואילך לא
Rav ’Hisda objecte : On dirait [alors] : un grand bruit est interdit, un petit bruit est permis ? Rav ’Hisda a donc dit : Il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit de [gros] marteaux ; là, de petits marteaux. Rav Papa a dit : Ici, avant le décret ; là, après le décret.
מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסיר קלא זוטר שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלי הא בחציני רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה
Rav Achi a dit : L’un est l’avis de Rabbi Yehouda, l’autre celui de Rabbi Yossé, car Rabbi Yits’hak bar Avdimi a dit : Qui est le Tanna [qui exige] une modification pendant la fête pour une chose qui se perd ? Ce n’est pas Rabbi Yossé.
רב אשי אמר הא ר' יהודה הא ר' יוסי דאמר ר' יצחק בר אבדימי מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי
« Les conserves dont on peut manger pendant la fête, on peut les préparer » : À Bedita de-Lavaï, des poissons arrivèrent ; tout le monde alla pêcher et rapporta du poisson. Rava leur permit d’en saler.
כבשין שהוא יכול לאכול במועד כובשן: בדיתא לבאי כוורי אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא שרא להו רבא למימלח מינייהו
Abayé lui dit : N’avons-nous pas appris : « Les conserves dont on peut manger pendant la fête, on peut les préparer » ? Il lui répondit : Puisqu’à l’origine ils les ont rapportés en vue de les manger, et que s’ils les laissent ils se gâtent, c’est comme une marchandise qui se perd, et c’est permis.
אמר ליה אביי והא תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן אמר ליה כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבד דמי ושרי
Certains disent : Rava leur permit de pêcher, d’aller [en] rapporter et de saler. Abayé lui dit : N’avons-nous pas appris : « Les conserves dont on peut manger, on peut les préparer » ?
ואיכא דאמרי שרי להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח אמר ליה אביי והא אנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן
Il lui répondit : Ceux-ci aussi peuvent se manger en les pressant [pour les faire saler vite], comme on fit pour Chmouel, à qui l’on prépara [du poisson] pressé soixante fois, et il en mangea. Rava vint chez l’Exilarque ; on lui prépara [du poisson] pressé soixante fois, et il en mangea.
Rav a dit : Adda le pêcheur m’a dit : Le poisson est meilleur près de se corrompre. Et Rav a dit : Adda le pêcheur m’a dit : Le poisson, grille-le avec son frère [le sel], plonge-le dans son père [l’eau], mange-le avec son fils [la saumure], et bois par-dessus son père [l’eau].
אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא טווייא באחוה אסוקיה באבוה מיכלי בבריה אשתי עליה אבוה
Et Rav a dit : Adda le pêcheur m’a dit : Le poisson, le cresson et le lait, que le corps les porte, et non le lit [ : qu’on marche après les avoir mangés]. Et Rav a dit : Adda le pêcheur m’a dit : Après le poisson, le cresson et le lait, de l’eau et non de la bière ; de la bière et non du vin.
ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא שיכרא שיכרא ולא חמרא:
Original : Moed Katan 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.