certaines sont exemptes [de peine] mais interdites, et certaines sont permises ab initio.
יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה
Mo’ed katan 12b מועד קטן
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On moissonna une récolte pour Rav Houna pendant la fête. Rabba bar Rav Houna objecta à Rav Houna : On moud de la farine pendant la fête pour les besoins de la fête ; et ce n’est pas pour les besoins de la fête, c’est interdit. Une chose qui se perd pendant la fête, il est permis de la faire pendant la fête ; une chose qui ne se perd pas pendant la fête, c’est interdit.
רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור דבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור
En quoi ces paroles sont-elles dites ? Pour ce qui est détaché du sol ; mais pour ce qui est attaché au sol, même si tout se perd, c’est interdit. Et s’il n’a pas de quoi manger, il moissonne, met en gerbes, bat, vanne, trie et moud, à condition de ne pas battre avec des vaches.
במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות
Il lui répondit : C’est une opinion isolée, et nous ne pensons pas comme elle, car il a été enseigné : Rabban Chimon ben Gamliel a dit un principe au nom de Rabbi Yossé : Une chose détachée du sol, même si une partie seulement se perd, c’est permis ; et ce qui est attaché au sol, même si tout se perd, c’est interdit.
אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור
Et si c’est Rabbi Yossé, qu’il batte aussi avec des vaches ! Rav Yits’hak bar Abba n’a-t-il pas dit : Qui est le Tanna [qui exige] une modification pendant la fête pour une chose qui se perd ? Ce n’est pas Rabbi Yossé.
ואי ר' יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי
Il te dira : Ici aussi, puisque les autres jours on ne bat pas avec des vaches, aujourd’hui non plus ce n’est pas une modification.
אמר לך ה"נ כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא
Les Rabbins ont enseigné : On moud pendant la fête pour les besoins de la fête ; et ce n’est pas pour les besoins de la fête, c’est interdit ; et si l’on a moulu et qu’il en reste, c’est permis. On coupe du bois pendant la fête pour les besoins de la fête ; et ce n’est pas pour les besoins de la fête, c’est interdit ; et si l’on a coupé et qu’il en reste, c’est permis.
ת"ר טוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר
On brasse de la bière pendant la fête pour les besoins de la fête ; et ce n’est pas pour les besoins de la fête, c’est interdit ; et si l’on a brassé et qu’il en reste, c’est permis, à condition de ne pas user de ruse.
מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים
On leur opposa [cet enseignement] : On brasse de la bière pendant la fête pour les besoins de la fête ; et ce n’est pas pour les besoins de la fête, c’est interdit ; que ce soit de la bière de dattes ou de la bière d’orge ; et bien qu’on en ait de l’ancienne, on use de ruse et l’on boit de la nouvelle. C’est une divergence de Tannaïm, car il a été enseigné : On n’use pas de ruse en cela. Rabbi Yossé bar Yehouda dit : On use de ruse.
ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך ר' יוסי בר יהודה אומר מערימין
On moissonna une récolte pour Rav pendant les jours intermédiaires de la fête. Chmouel l’apprit et en fut irrité. Dirons-nous que Chmouel pense comme l’opinion isolée ? Non : c’était une récolte de blé, qui ne se perdait pas.
רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד
Et Rav, pourquoi agit-il ainsi ? Il n’avait pas de quoi manger, et on ne l’avait pas précisé devant Chmouel. Ou encore : un homme important est différent.
ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני
Rabbi Yehouda Nessia sortit avec une amulette [ornée] d’un sceau [un Chabbat], et il but de l’eau chauffée par un cuisinier araméen. Rabbi Ami l’apprit et en fut irrité. Rav Yossef a dit : Pourquoi fut-il irrité ? Si c’est à cause de l’amulette au sceau, n’a-t-il pas été enseigné : Les bracelets, les boucles et les bagues sont comme tous les objets qu’on transporte dans une cour ?
ר' יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע ר' אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר
Si c’est parce qu’il but de l’eau chauffée par un cuisinier araméen, Chmouel bar Yits’hak n’a-t-il pas dit au nom de Rav : Tout ce qui se mange cru tel quel n’est pas soumis [à l’interdit] de la cuisson des non-Juifs ? Un homme important est différent.
אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי נכרים אדם חשוב שאני
Rav ’Hananel a dit au nom de Rav : On peut abattre un palmier pendant la fête, même si l’on n’a besoin que de sa sciure. Abayé maudit [celui qui agirait ainsi].
אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי
Rav Achi avait une forêt à Chalanya. Il alla l’abattre pendant les jours intermédiaires de la fête. Rav Chila de Chalanya dit à Rav Achi : Quelle est ton intention ? Parce que Rav ’Hananel a dit au nom de Rav : On peut abattre un palmier pendant la fête, même si l’on n’a besoin que de sa sciure ? Abayé l’a pourtant maudit ! Il lui répondit : Je ne l’ai pas entendu — c’est-à-dire : je ne pense pas ainsi. La hache glissa et faillit lui trancher la jambe. Il laissa [l’ouvrage] et revint [après la fête].
רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא
Rav Yehouda permit d’arracher le lin, de couper le houblon et d’arracher le sésame. Abayé dit à Rav Yossef : Cela se comprend pour le lin, qui sert à se laver la tête ; pour le houblon, qui sert à la bière ; mais le sésame, à quoi sert-il ? Il sert pour les graines qu’il contient.
רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו
Rabbi Yannaï avait un verger dont le temps [de la récolte] arriva pendant les jours intermédiaires de la fête ; il le cueillit. L’année suivante, tout le monde retarda [la récolte de] ses vergers jusqu’aux jours intermédiaires de la fête. Rabbi Yannaï déclara son verger abandonné cette année-là.
רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא:
MICHNA: Un homme rentre ses fruits à cause des voleurs, et retire son lin du rouissoir pour qu’il ne se perde pas, à condition de ne pas avoir eu l’intention de faire son travail pendant la fête. Et tous ceux qui ont eu l’intention de faire leur travail pendant la fête, [leur bien] sera perdu.
מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו:
GUEMARA: On a enseigné : À condition qu’il les rentre discrètement dans sa maison.
גמ׳ תנא ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו
Rav Yossef avait des poutres ; il les fit rentrer de jour.
רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא
Abayé lui dit : N’a-t-il pas été enseigné : À condition qu’il les rentre discrètement dans sa maison ? Il lui répondit : La discrétion pour celles-ci, c’est le jour ; car de nuit il faut davantage d’hommes et il faut des torches, et la chose fait du bruit.
אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא:
« Et il retire son lin du rouissoir, etc. » : Rabbi Yirmeya demanda à Rabbi Zeïra : S’il a eu l’intention de faire son travail pendant la fête et qu’il est mort, ses fils sont-ils pénalisés après lui ?
ושולה פשתנו מן המשרה כו': בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו
Si tu en viens à dire
אם תימצי לומר
Original : Moed Katan 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.