[que celui qui] a entaillé l’oreille d’un premier-né, on a pénalisé son fils après lui, c’est parce que l’interdit est d’ordre toranique ;
צרם אזן בכור קנסו בנו אחריו משום דאיסורא דאורייתא
Mo’ed katan 13a מועד קטן
Structure du débat :Michna 2Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et si tu en viens à dire [que celui qui] a vendu son esclave à un idolâtre et est mort, on a pénalisé son fils après lui, c’est parce que chaque jour il le soustrait aux mitsvot ;
ואם תמצי לומר מכר עבדו לעובד כוכבים ומת קנסו בנו אחריו משום דכל יומא מפקע ליה ממצות
ici, qu’en est-il ? Les Rabbins ont-ils pénalisé l’homme, et il n’est plus là ; ou bien les Rabbins ont-ils pénalisé l’argent, et il est là ?
הכא מאי גברא קניס רבנן והא ליתיה או דלמא ממונא קניס רבנן והא איתיה
Il lui répondit : Vous l’avez [déjà] appris : Un champ qu’on a débarrassé de ses épines pendant l’année sabbatique peut être ensemencé à l’issue de l’année sabbatique ; [s’il a été] amendé ou fumé par parcage, il ne sera pas ensemencé à l’issue de l’année sabbatique. Et Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Nous tenons que s’il l’a amendé et est mort, son fils l’ensemence. Il en ressort que les Rabbins l’ont pénalisé, lui, mais n’ont pas pénalisé son fils ; ici aussi, les Rabbins l’ont pénalisé, lui, mais n’ont pas pénalisé son fils.
א"ל תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית ואמר ר' יוסי בר חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן ה"נ לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן
Abayé a dit : Nous tenons que [si quelqu’un] a rendu impurs les aliments purs [d’autrui] et est mort, on n’a pas pénalisé son fils après lui. Quelle en est la raison ? Un dommage qui n’est pas visible n’est pas appelé dommage ; les Rabbins l’ont pénalisé, lui, mais n’ont pas pénalisé son fils.
אמר אביי נקטינן טימא טהרותיו ומת לא קנסו בנו אחריו מאי טעמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן:
MICHNA: On n’achète ni maisons, ni esclaves, ni bétail, si ce n’est pour les besoins de la fête, ou pour les besoins du vendeur qui n’a pas de quoi manger.
מתני׳ אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל:
GUEMARA: Rava demanda à Rav Na’hman : [Travailler pour] un salaire quand on n’a pas de quoi manger, qu’en est-il ? Il lui répondit : Nous l’avons appris : « ou pour les besoins du vendeur qui n’a pas de quoi manger » ; pour inclure quoi ? N’est-ce pas pour inclure le salaire du travail ? Il lui dit : Non : [la Michna] ne fait qu’expliquer.
גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן שכר פעולה שאין לו מה יאכל מהו א"ל תנינא או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה א"ל לא פרושי קא מפרש
Abayé lui objecta : On ne rédige pas de reconnaissances de dette pendant la fête ; mais si [le prêteur] ne fait pas confiance [à l’emprunteur], ou si [le scribe] n’a pas de quoi manger, il peut écrire. « Qui n’a pas de quoi manger », pour inclure quoi ? N’est-ce pas pour inclure le salaire du travail ? Déduis-en [que c’est permis].
איתיביה אביי אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו או שאין לו מה יאכל ה"ז יכתוב שאין לו מה יאכל לאתויי מאי לאו לאתויי שכר פעולה שמע מינה
Rav Chéchet objecta : Et les Sages disent : Trois métiers travaillent la veille de Pessa’h jusqu’à midi : les tailleurs, les barbiers et les blanchisseurs. Les tailleurs, parce que le profane coud de la manière habituelle pendant les jours intermédiaires de la fête ; les barbiers et les blanchisseurs, parce que celui qui revient d’outre-mer et celui qui sort de prison peuvent se faire couper les cheveux et laver [leurs vêtements] pendant les jours intermédiaires de la fête.
מותיב רב ששת וחכ"א שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות החייטין והספרין והכובסין החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין והכובסין שכן הבאין ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מותרין לספר ולכבס בחולו של מועד
Or, s’il te venait à l’esprit que [travailler pour] un salaire quand on n’a pas de quoi manger est permis, que tous les métiers soient aussi permis [la veille de Pessa’h], puisqu’il existe [pendant la fête le cas du] salaire de celui qui n’a pas de quoi manger !
ואי ס"ד שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי כל מלאכות נמי לישתרו דהא איכא שכר פעולה שאין לו מה יאכל
Rav Papa objecte : Mais alors, que la construction soit permise [la veille de Pessa’h], puisqu’un mur qui penche vers le domaine public, on le démolit et on le reconstruit de la manière habituelle à cause du danger !
מתקיף לה רב פפא אלא מעתה בנין לישתרי שכן כותל הגוהה לרה"ר סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה
Ravina objecte : Mais alors, que [le métier de] scribe soit permis, puisqu’on rédige [pendant la fête] les actes de mariage, les actes de divorce et les quittances !
מתקיף לה רבינא אלא מעתה לבלר לישתרי שכן כותבין קידושי נשים גיטין ושוברין
Rav Achi a donc dit : Tu opposes la fête au quatorze [Nissan] ? Pendant la fête, [l’interdit] tient à l’effort, et en cas de perte les Rabbins l’ont permis. Le quatorze, [la permission] tient aux besoins du jour de fête : ce qui relève des besoins du jour de fête, les Rabbins l’ont permis ; ce qui ne relève pas des besoins du jour de fête, les Rabbins ne l’ont pas permis.
אלא אמר רב אשי מועד אארבעה עשר קא רמית מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן ארבעה עשר משום צורך יום טוב הוא מידי דצורך יו"ט שרו רבנן מידי דלאו צורך יום טוב לא שרו רבנן:
MICHNA: On ne déménage pas d’une maison à une autre, mais on peut déménager dans sa propre cour. On ne rapporte pas d’objets de chez l’artisan ; mais si l’on craint pour eux, on les déplace dans une autre cour.
מתני׳ אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להם מפנן לחצר אחרת:
GUEMARA: Mais tu as dit dans la première partie qu’on ne déménage pas du tout ! Abayé a dit : La fin nous amène au cas d’une maison qui se trouve dans [sa] cour.
גמ׳ והאמרת רישא אין מפנין כלל אמר אביי סיפא אתאן לבית שבחצר:
« On ne rapporte pas d’objets de chez l’artisan » : Rav Papa a dit : Rava nous a mis à l’épreuve : Nous avons appris : « On ne rapporte pas d’objets de chez l’artisan » ; et on leur opposa [cet enseignement] : On porte et on rapporte des objets de chez l’artisan, même s’ils ne sont pas pour les besoins de la fête.
ואין מביאין כלים מבית האומן: אמר רב פפא בדיק לן רבא תנן אין מביאין כלים מבית האומן ורמינהו מוליכין ומביאין כלים מבית האומן ואע"פ שאינן לצורך המועד
Et nous lui avons répondu : Ici, il s’agit du quatorze [Nissan] ; là, des jours intermédiaires de la fête. Et si tu veux, dis : l’un et l’autre [traitent] des jours intermédiaires : ici, quand on fait confiance [à l’artisan] ; là, quand on ne lui fait pas confiance.
ושנינן ליה כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד איבעית אימא הא והא בחולו של מועד כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו
Original : Moed Katan 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.