madlin ? « On arrache [pour éclaircir] », comme nous l’avons appris : Celui qui éclaircit ses vignes, de même qu’il éclaircit dans les siennes, il éclaircit dans celles des pauvres ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : Dans les siennes il en a le droit, mais il n’en a pas le droit dans celles des pauvres.
מדלין שלופי כדתנן המידל בגפנים כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בשלו רשאי ואינו רשאי בשל עניים
Il lui dit : Mais n’a-t-il pas été enseigné : « On puise de l’eau pour les légumes afin de les manger » ? Il lui répondit : Si cela a été enseigné, cela a été enseigné.
אמר ליה והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן אמר ליה אי תניא תניא:
« Et on ne creuse pas de cuvettes autour des vignes » : Que sont les cuvettes ? Rav Yehouda a dit : Des fossés. Il a été enseigné de même : Voici ce que sont les cuvettes : des bassins au pied des oliviers et au pied des vignes.
ואין עושין עוגיות לגפנים: מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי תניא נמי הכי אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים
Est-ce bien ainsi ? Rav Yehouda n’a-t-il pas permis aux fils de Bar Tsitaï de faire des fossés pour leurs vignes ? Il n’y a pas de difficulté : ici, il s’agit de nouveaux [fossés], là d’anciens.
איני והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי:
« Rabbi Éléazar ben Azaria dit : On ne creuse pas de canal… » : Pour les jours intermédiaires, cela se comprend, à cause de l’effort ; mais pour l’année sabbatique, quelle est la raison ?
ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה: בשלמא מועד משום דקא טרח אלא שביעית מאי טעמא
Rabbi Zeïra et Rabbi Abba bar Memel ont divergé à ce sujet : l’un dit : parce qu’on a l’air de biner ; l’autre dit : parce qu’on prépare ses bords pour l’ensemencement.
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל חד אמר מפני שנראה כעודר וחד אמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה
Quelle différence y a-t-il entre eux ? La différence est le cas où l’eau arrive aussitôt derrière lui : selon celui qui dit « parce qu’on prépare ses bords pour l’ensemencement », [l’interdit] s’applique ; selon celui qui dit « parce qu’on a l’air de biner », il ne s’applique pas.
מאי בינייהו איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה איכא ומ"ד מפני שנראה כעודר ליכא
Mais selon celui qui dit « parce qu’on a l’air de biner », qu’il craigne aussi « parce qu’on prépare ses bords pour l’ensemencement » ! La différence est donc le cas où l’on retire [la terre] et la jette au-dehors : selon celui qui dit « parce qu’on prépare ses bords pour l’ensemencement », [l’interdit] ne s’applique pas ; selon celui qui dit « parce qu’on a l’air de biner », il s’applique.
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה ושדי לבראי למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליכא למ"ד מפני שנראה כעודר איכא
Mais selon celui qui dit « parce qu’on prépare ses bords pour l’ensemencement », qu’il craigne aussi « parce qu’on a l’air de biner » ! Celui qui bine, quand il retire [la terre], la laisse sur place.
ולמ"ד מפני שמכשיר אגפיה לזריעה ליחוש מפני שנראה כעודר עודר נמי כי קא שקיל בדוכתיה מנח ליה
On leur opposa [cet enseignement] : Un homme peut faire de son fumier un dépôt [pendant l’année sabbatique]. Rabbi Meïr l’interdit à moins qu’il ne creuse trois palmes ou ne l’élève de trois palmes. S’il n’en avait qu’une petite quantité, il y ajoute peu à peu.
ורמינהי עושה אדם את זבלו אוצר ר' מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה ג' טפחים היה לו דבר מועט מוסיף עליו והולך
Rabbi Zeïra et Rabbi Abba bar Memel[répondent] : l’un dit : [il s’agit d’un cas] comme lorsqu’il a déjà creusé ; l’autre dit : son fumier témoigne pour lui.
ר' זירא ור' אבא בר ממל חד אמר כגון שהעמיק וחד אמר זיבלו מוכיח עליו:
« Et on répare [le canal] endommagé pendant les jours intermédiaires » : Qu’est-ce que [le canal] endommagé ? Rabbi Abba a dit : S’il avait une profondeur d’une palme, on le ramène à six palmes.
ומתקנין את המקולקלת במועד: מאי מקולקלת אמר רבי אבא שאם היתה עמוקה טפח מעמידה על ששה טפחים
C’est évident : une demi-palme [qu’on ramène] à trois palmes, puisque l’eau n’y passe pas, ce n’est rien ; deux palmes [qu’on porte] à douze, comme on se donne un effort excessif, non.
פשיטא חצי טפח על שלשה טפחים כיון דלא עבר מיא לא כלום הוא טפחיים על שנים עשר דקא טרח טירחא יתירא לא
Deux palmes [qu’on porte] à sept, qu’en est-il ? Ici on creuse de cinq [palmes], et là on creuse de cinq [palmes] ; ou bien, puisqu’il y a une palme de plus, y a-t-il davantage d’effort ? La question reste en suspens (teiqou).
טפחיים על שבעה מהו הכא חמשה קא מעמיק והכא חמשה קא מעמיק או דלמא כיון דאיכא טפח יתירא איכא טירחא טפי תיקו
Abayé permit aux gens de Bar Hamdakh de curer la rivière. Rabbi Yirmeya permit aux gens de Soukhta de creuser une rivière obstruée. Rav Achi permit aux gens de Mata Me’hassia de dégager la rivière Bornits. Il dit : Puisque beaucoup y boivent, c’est comme [un besoin] du public, et nous avons appris : « On accomplit tous les besoins du public ».
אביי שרא לבני בר המדך לשחופי נהרא רבי ירמיה שרא להו לבני סכותא למיכרא נהרא טמימא רב אשי שרא להו לבני מתא מחסיא לאקדוחי נהר בורניץ אמר כיון דשתו מיניה רבים כרבים דמי ותנן עושין כל צורכי רבים:
Original : Moed Katan 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.