Mais peut-être l’impureté est-elle à l’intérieur et les arbres à l’extérieur ?
ודלמא טומאה מגואי ואילנות מבראי
Mo’ed katan 6a מועד קטן
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Il s’agit d’arbres] entremêlés. Et si tu veux, dis : nous avons déjà dit qu’on n’éloigne pas le signe de l’endroit de l’impureté, pour ne pas faire perdre [une partie de] la terre d’Israël.
במסובכין ואיבעית אימא הא אמרן אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את א"י
« Rabbi Yehouda dit : À moins qu’il n’y ait là un ancien ou un disciple, car tout le monde n’est pas expert en la matière. » Abayé a dit : Déduis-en que le jeune érudit qui se trouve dans une ville, toutes les affaires de la ville reposent sur lui.
ר' יהודה אומר עד שיהא שם זקן או תלמיד לפי שאין הכל בקיאין בדבר אמר אביי שמע מינה צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא
Rav Yehouda a dit : Si l’on trouve une pierre marquée, [ce qui est] dessous est impur. [Si l’on en trouve] deux : s’il y a de la chaux entre elles, [l’espace] entre elles est impur ; s’il n’y a pas de chaux entre elles, [l’espace] entre elles est pur.
אמר רב יהודה מצא אבן מצויינת תחתיה טמא שתים אם יש סיד ביניהן ביניהן טמא ואם אין סיד ביניהן ביניהן טהור
Et cela, même s’il n’y a pas de sillon ? N’a-t-il pas été enseigné : Si l’on trouve une pierre marquée, [ce qui est] dessous est impur ; [si l’on en trouve] deux : s’il y a un sillon entre elles, [l’espace] entre elles est pur ; sinon, [l’espace] entre elles est impur ?
ואע"ג דליכא חורש והתניא מצא אבן אחת מצויינת תחתיה טמא שתים אם יש חורש ביניהן ביניהן טהור ואם לאו ביניהן טמא
Rav Papa a dit : Ici, il s’agit du cas où la chaux est répandue sur leur sommet et s’écoule d’un côté et de l’autre : s’il y a un sillon entre elles, [l’espace] entre elles est pur, car on dit que c’est à cause du sillon que [la chaux] s’est repliée ; sinon, c’est de la chaux de l’entre-deux, et c’est impur.
אמר רב פפא הכא כשהסיד שפוך על ראשיהן ומרודה לכאן ולכאן אי איכא חורש ביניהן ביניהן טהור דאימור מחמת חורש הוא דאיקפל ואי לא סיד דביני ביני הוא וטמא
Rabbi Assi a dit : Si une seule bordure est marquée, elle est impure et tout le reste du champ est pur ; si deux le sont, elles sont impures et tout le reste du champ est pur ; si trois le sont, elles sont impures et tout le reste du champ est pur ; si quatre le sont, elles sont pures et tout le champ est impur.
א"ר אסי מצר אחד מצוין הוא טמא וכל השדה כולה טהורה שנים הם טמאין וכל השדה כולה טהורה שלשה הם טמאין וכל השדה כולה טהורה ארבעה הן טהורין וכל השדה כולה טמאה
Car le maître a dit : On n’éloigne pas le signe de l’endroit de l’impureté, pour ne pas faire perdre [une partie de] la terre d’Israël.
דאמר מר אין מרחיקין ציון ממקום טומאה שלא להפסיד את א"י:
« Et on sort même [inspecter les champs] à cause des mélanges interdits. »
ויוצאין אף על הכלאים:
Sort-on [inspecter] les mélanges pendant les jours intermédiaires de la fête ? On leur opposa [cet enseignement] : Le premier Adar, on fait une proclamation au sujet des sicles et des mélanges ;
ואכלאים בחולו של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים
le quinze du mois, on lit la Meguila dans les villes fortifiées, on sort débarrasser les routes des épines, réparer les places et mesurer les bains rituels, on accomplit tous les besoins du public, on marque les tombes et on sort [inspecter les champs] à cause des mélanges.
בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים ויוצאין לקווץ את הדרכים ולתקן הרחובות ולמוד המקואות ועושין כל צורכי רבים ומציינין את הקברות ויוצאין על הכלאים
Rabbi Éléazar et Rabbi Yossé bar ’Hanina [répondent] : l’un dit : ici, il s’agit des [cultures] précoces ; là, des tardives ; l’autre dit : ici, il s’agit des céréales ; là, des légumes.
רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא חד אמר כאן בבכיר כאן באפיל וחד אמר כאן בזרעים כאן בירקות
Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne l’a enseigné que lorsque leur bourgeon n’est pas reconnaissable ; mais si leur bourgeon est reconnaissable, on sort [les inspecter].
א"ר אסי א"ר יוחנן לא שנו אלא שאין ניצן ניכר אבל ניצן ניכר יוצאין עליהן
En quoi les jours intermédiaires sont-ils particuliers pour qu’on sorte [alors] ? Rabbi Yaakov a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : À cause du salaire de la main-d’œuvre, qui est bon marché chez nous [en ces jours].
מאי שנא בחולו של מועד דנפקינן אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן משום שכר פעולה דמוזלי גבן
Rav Zevid, et certains disent Rav Mecharchia, a dit : Déduis-en que, lorsque nous leur donnons un salaire, nous le leur donnons de la contribution de la Chambre [du Temple] ; car si tu penses que nous le leur donnons de leurs propres [biens], que nous importerait ? Ils leur donneraient tout ce qu’ils voudraient !
אמר רב זביד ואיתימא רב משרשיא שמע מינה כי יהבינן להו שכר מתרומת הלשכה יהבינן להו דאי סלקא דעתך מדידהו יהבינן להו מאי נפקא לן מינייהו כל כמה דבעו ליתן להו
Et jusqu’à quelle quantité ? Rav Chmouel bar Yits’hak a dit : Comme ce que nous avons appris : Toute séa [de semence] qui contient
ועד כמה אמר רב שמואל בר יצחק כאותה ששנינו כל סאה שיש בה
Original : Moed Katan 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.