un quart [de qav] de semence d’une autre espèce, on doit la réduire.
רובע זרע ממין אחר ימעט
Mo’ed katan 6b מועד קטן
Structure du débat :Michna 2Baraïta 3Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais n’a-t-il pas été enseigné : On institua de déclarer tout le champ abandonné ? Il n’y a pas de difficulté : ici, avant l’ordonnance ; là, après l’ordonnance.
והתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה
Car il a été enseigné : Autrefois, ils arrachaient [les mélanges] et les jetaient devant leurs bêtes, et les propriétaires se réjouissaient d’une double joie : l’une, qu’on désherbait leurs champs ; l’autre, qu’on jetait [l’herbe] devant leurs bêtes.
דתניא בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם
On institua qu’ils les arracheraient et les jetteraient sur les routes ; et ils se réjouissaient encore d’une grande joie, qu’on désherbait leurs champs. On institua alors de déclarer tout le champ abandonné.
התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה:
MICHNA: Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : On conduit l’eau d’un arbre à l’autre, à condition de ne pas arroser tout le champ. Des semences qui n’ont pas bu avant la fête, on ne les arrosera pas pendant la fête. Et les Sages permettent dans l’un et l’autre cas.
מתני׳ ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
GUEMARA: Rav Yehouda a dit : Si le champ était humide, c’est permis. Il a été enseigné de même : Lorsqu’ils ont dit qu’il est interdit de les arroser pendant la fête, ils ne l’ont dit que des semences qui n’ont pas bu avant la fête ; mais des semences qui ont bu avant la fête, il est permis de les arroser pendant la fête.
גמ׳ אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד
Et si le champ était humide, c’est permis. Et on n’arrose pas un champ dénudé pendant la fête. Et les Sages permettent dans l’un et l’autre cas.
ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה
Ravina a dit : Déduis-en qu’il est permis de détremper un terrain [avant de le semer] pendant les jours intermédiaires de la fête : pour un champ dénudé, quelle est la raison [de l’interdit] ? Qu’on rend précoce [la récolte] tardive ; ici aussi, on rend précoce [la récolte] tardive.
אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא משוי לה חרפא
Les Rabbins ont enseigné : On détrempe un champ blanc pendant l’année sabbatique, mais pas pendant la fête.
ת"ר מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד
Mais n’a-t-il pas été enseigné : On détrempe aussi bien pendant la fête que pendant l’année sabbatique ? Rav Houna a dit : Il n’y a pas de difficulté : l’un est l’avis de Rabbi Eliézer ben Yaakov, l’autre celui des Rabbins.
והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא רבנן
Il a été enseigné dans une autre [baraïta] : On détrempe un champ blanc la veille de l’année sabbatique pour que des légumes poussent pendant l’année sabbatique ; et non seulement cela, mais on détrempe un champ blanc pendant l’année sabbatique pour que des légumes poussent à l’issue de l’année sabbatique.
תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
MICHNA: On chasse la taupe et les souris d’un champ d’arbres et d’un champ blanc de la manière habituelle pendant la fête et pendant l’année sabbatique. Et les Sages disent : D’un champ d’arbres, de la manière habituelle ; et d’un champ blanc, d’une manière inhabituelle.
מתני׳ צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו
On colmate une brèche pendant la fête ; et pendant l’année sabbatique, on la construit de la manière habituelle.
ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
GUEMARA: Qu’est-ce que l’ichout ? Rav Yehouda a dit : Une créature qui n’a pas d’yeux. Rava bar Yichmaël, et certains disent Rav Yemar bar Chelamia, a dit : Quel est le verset ? « Comme la limace qui s’en va en fondant, comme l’avorton d’une femme, ils ne voient pas le soleil » (Ps 58, 9).
גמ׳ מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא (תהלים נח, ט) כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש
Les Rabbins ont enseigné : On chasse la taupe et les souris d’un champ blanc et d’un champ d’arbres de la manière habituelle, et l’on détruit les trous de fourmis. Comment les détruit-on ? Rabban Chimon ben Gamliel dit : On apporte de la terre d’un trou et on la met dans un autre, et elles s’étranglent les unes les autres.
ת"ר צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה
Rav Yemar bar Chelamia a dit au nom d’Abayé : À condition qu’ils se trouvent des deux côtés d’une rivière, qu’il n’y ait pas de pont, qu’il n’y ait pas de planche [pour traverser] et qu’il n’y ait pas de corde.
אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא
Original : Moed Katan 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.