À quelle distance ? Jusqu’à une parasange.
עד כמה עד פרסה:
Mo’ed katan 7a מועד קטן
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Rabbi Yehouda dit : D’un champ d’arbres, de la manière habituelle ; d’un champ blanc, d’une manière inhabituelle. » Les Rabbins ont enseigné : Comment [procède-t-on] de la manière habituelle ? On creuse une fosse et on y suspend un piège. Comment [procède-t-on] d’une manière inhabituelle ? On enfonce une broche, on frappe avec une hache et on remue la terre en dessous.
רבי יהודה אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו: תנו רבנן כיצד כדרכו חופר גומא ותולה בה מצודה כיצד שלא כדרכו נועץ שפוד ומכה בקורדום ומרדה האדמה מתחתיה
Il a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Lorsqu’ils ont dit « d’un champ blanc, d’une manière inhabituelle », ils ne l’ont dit que d’un champ blanc proche d’une ville ; mais d’un champ blanc proche d’un champ d’arbres, même de la manière habituelle, de peur qu’ils ne sortent du champ blanc et ne détruisent les arbres.
תניא (ר"ש בן אלעזר) אומר כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה האילן אפילו כדרכו שמא יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות:
« On colmate une brèche pendant la fête » : Comment la colmate-t-on ? Rav Yossef a dit : Avec des branches de palmier et de laurier.
ומקרין את הפירצה במועד: כיצד מקרין רב יוסף אמר בהוצא ודפנא
Dans une baraïta il a été enseigné : On l’entasse de cailloux, mais on ne l’enduit pas d’argile. Rav ’Hisda a dit : On ne l’a enseigné que du mur d’un jardin ; mais le mur d’une cour, on le construit de la manière habituelle.
במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל הגינה אבל כותל החצר בונה כדרכו
Dirons-nous que cela le soutient : « Un mur qui penche vers le domaine public, on le démolit et on le reconstruit de la manière habituelle, à cause du danger » ? Là, comme il est enseigné, la raison est le danger.
לימא מסייע ליה כותל הגוחה לרשות הרבים סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה התם כדקתני טעמא מפני הסכנה
Certains disent : Viens et écoute : « Un mur qui penche vers le domaine public, on le démolit et on le reconstruit de la manière habituelle, à cause du danger » ; à cause du danger, oui ; sans danger, non. Dirons-nous que c’est une réfutation de Rav ’Hisda ?
ואיכא דאמרי תא שמע כותל הגוחה לרה"ר סותר ובונה כדרכו מפני הסכנה מפני הסכנה אין שלא מפני הסכנה לא לימא תיהוי תיובתיה דרב חסדא
Rav ’Hisda te dira : Là, on démolit et on reconstruit ; ici, on construit sans démolir.
אמר לך רב חסדא התם סותר ובונה הכא בונה ולא סותר
Là aussi, qu’on démolisse et qu’on ne reconstruise pas ! S’il en était ainsi, on s’abstiendrait et on ne démolirait pas.
התם נמי ליסתור ולא ליבני א"כ מימנע ולא סותר
Rav Achi a dit : La Michna aussi le laisse entendre, car elle enseigne : « Et pendant l’année sabbatique, on la construit de la manière habituelle ».
אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני ובשביעית בונה כדרכו
De quel [mur] s’agit-il ? Si l’on dit : celui d’une cour, est-il nécessaire de le dire ? N’est-ce pas plutôt celui d’un jardin ? Et bien qu’on ait l’air de garder les fruits [ce qui est interdit pendant l’année sabbatique, c’est permis]. Déduis-en [que c’est ainsi].
דהיכא אילימא דחצר צריכא למימר אלא לאו דגינה ואע"ג דמיחזי כמאן דעביד נטירותא לפירי שמע מינה:
MICHNA: Rabbi Meïr dit : On examine les plaies [de lèpre pendant la fête] pour alléger, mais non pour aggraver. Et les Sages disent : Ni pour alléger ni pour aggraver.
מתני׳ ר' מאיר אומר רואין את הנגעים (בתחילה) להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר:
GUEMARA: Il a été enseigné : Rabbi Meïr dit : On examine les plaies pour alléger, mais non pour aggraver. Rabbi Yossé dit : Ni pour alléger ni pour aggraver, car si tu t’en occupes pour alléger, tu t’en occupes aussi pour aggraver.
גמ׳ תניא רבי מאיר אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר רבי יוסי אומר לא להקל ולא להחמיר שאם אתה נזקק לו להקל נזקק לו אף להחמיר
Rabbi a dit : Les paroles de Rabbi Meïr paraissent [justes] pour celui qui est mis en quarantaine, et les paroles de Rabbi Yossé pour celui qui est déclaré définitivement [impur].
אמר רבי נראין דברי רבי מאיר במוסגר ודברי רבי יוסי במוחלט
Rava a dit : Pour un pur, tout le monde s’accorde qu’on ne l’examine pas ; pour la première quarantaine, tout le monde s’accorde qu’on l’examine. Sur quoi divergent-ils ?
אמר רבא בטהור כ"ע לא פליגי דלא חזו ליה בהסגר ראשון דכ"ע לא פליגי דחזי ליה כי פליגי
Original : Moed Katan 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.