De quoi s’agit-il ici ? De celui qui est sorti puis est entré [de nouveau].
הכא במאי עסקינן ביוצא ונכנס
Nazir 17a נזיר
Structure du débat :Question 2Objection 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui objecta : il n’y a de différence entre l’impur qui a fait vœu et le nazir pur devenu impur que [ceci] : pour l’impur qui a fait vœu, son septième jour lui compte dans le nombre, et pour le nazir pur devenu impur, son septième jour ne lui compte pas dans le nombre. Or si tu penses que [le naziréat] ne s’applique pas, pourquoi [ce jour] lui compte-t-il dans le nombre ?
איתיביה אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא טמא שנזר שביעי שלו עולה לו למנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו למנין ואי ס"ד לא חיילא אמאי עולה לו מן המנין
Mar bar Rav Achi dit : quant à l’application [du naziréat], nul ne conteste qu’il s’applique ; ils ne sont en désaccord que sur la flagellation : Rabbi Yo’hanan pense que, puisqu’il s’applique, il est flagellé ; et Rech Lakich pense qu’il n’est pas flagellé, bien que [le naziréat] s’applique.
אמר מר בר רב אשי מיחל כ"ע לא פליגי דחיילא אלא כי פליגי למלקי רבי יוחנן סבר כיון דחיילא לקי ור"ל סבר לא לקי וחיילא
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : celui qui a fait vœu alors qu’il se trouvait dans un cimetière, même s’il y est resté trente jours, ils ne lui comptent pas dans le nombre, et il n’apporte pas le sacrifice d’impureté. C’est le sacrifice d’impureté qu’il n’apporte pas, mais il est bien flagellé pour cela !
איתיביה ר' יוחנן לר"ל מי שנזר והוא בבית הקברות אפילו היה שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מילקי לקי עליה
En droit, il aurait dû enseigner « il n’est pas flagellé » ; mais parce qu’il veut enseigner à la fin « s’il est sorti puis est entré, [le temps] lui compte dans le nombre et il apporte le sacrifice d’impureté », il enseigne au début « il n’apporte pas le sacrifice d’impureté ».
בדין הוא דליתני אינו לוקה אלא משום דקא בעי למיתנא סיפא יצא ונכנס עולה לו מן המנין ומביא קרבן טומאה תנא רישא אינו מביא קרבן טומאה
Viens entendre : il n’y a de différence entre l’impur qui a fait vœu et le nazir pur devenu impur que [ceci] : pour l’impur qui a fait vœu, son septième jour lui compte dans le nombre, et pour le nazir pur devenu impur, son septième jour ne lui compte pas dans le nombre. Donc, pour la flagellation, l’un et l’autre sont égaux ! — Il lui dit : non, pour le rasage, l’un et l’autre sont égaux.
ת"ש אין בין טמא שנזר לנזיר טהור שנטמא אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין הא למלקות זה וזה שוין א"ל לא לתגלחת זה וזה שוין
Mais pour la flagellation, qu’en est-il ? L’un est flagellé et l’autre ne l’est pas ? Qu’il l’enseigne donc ! — Il traite de leur réparation, il ne traite pas de leur faute.
אבל לענין מלקות מאי זה לוקה וזה אינו לוקה ליתנייה בתקנתיה קא מיירי בקלקוליה לא קא מיירי
Viens entendre : celui qui était impur et a fait vœu a l’interdiction de se raser et de boire du vin ; et s’il s’est rasé, a bu du vin et s’est rendu impur par les morts, il reçoit les quarante [coups]. C’est une réfutation.
תא שמע מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולשתות יין ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים הרי זה סופג את הארבעים תיובתא
Rava demanda : un nazir qui se trouve dans un cimetière, qu’en est-il ? Faut-il un séjour [d’une certaine durée] pour la flagellation, ou non ?
בעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו בעי שהייה למלקות או לא
Comment est le cas ? Si l’on dit qu’on lui a dit : « Ne fais pas vœu », pourquoi faudrait-il un séjour ? Le nazir [qui entre dans l’impureté], pour quelle raison n’a-t-il pas besoin de séjour ? Parce qu’on l’avertit ; ici aussi, on l’avertit !
היכי דמי אילימא דאמרי ליה לא תינזור למה לי שהייה נזיר מאי טעמא לא בעי שהייה דקא מתרי ביה ה"נ קא מתרי ביה
Original : Nazir 17a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.