Structure du débat :Question 1Preuve 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On oppose [ceci] : « Mes mains sont nazirs », « mes pieds sont nazirs » : il n’a rien dit ; « ma tête est nazir », « mon foie est nazir » : il est nazir. Voici la règle : [s’il nomme] une chose dont dépend la vie, il est nazir.
ורמינהו ידי נזירה ורגלי נזירה לא אמר כלום ראשי נזירה כבדי נזירה ה"ז נזיר זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו ה"ז נזיר
Rav Yehouda dit : [il s’agit de celui] qui a dit ainsi : « Que ma bouche soit comme sa bouche [pour s’abstenir] du vin, et mes cheveux comme ses cheveux [pour s’abstenir] de la coupe. »
אמר רב יהודה דאמר הכי יעשה פי כפיו מיין ושערי כשערו מלגוז:
« Me voici nazira », et son mari a entendu et a dit « Et moi » : il ne peut pas annuler. Ils ont demandé : le mari déracine-t-il [le vœu], ou bien le tranche-t-il [pour l’avenir] ? Quelle conséquence [pratique] ?
הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר: איבעיא להו בעל מיעקר עקר או דלמא מיגז גייז למאי נפקא מינה
Pour une femme qui a fait vœu de naziréat, dont l’amie a entendu et a dit « Et moi », et dont le mari, l’ayant entendu, a annulé [le vœu] pour elle : si tu dis qu’il déracine, l’autre aussi est déliée ; et si tu dis qu’il tranche, elle-même est déliée, mais son amie reste interdite. Qu’en est-il ?
לאשה שנדרה בנזיר ושמעה חברתה ואמרה ואני ושמע בעלה של ראשונה והפר לה אי אמרת מיעקר עקר ההיא נמי אישתראי ואי אמרת מיגז גייז איהי אישתראי חברתה אסירא מאי
Viens entendre : « Me voici nazira », et son mari a entendu et a dit « Et moi » : il ne peut pas annuler. Or si tu penses que le mari tranche, qu’il annule pour sa femme, et que lui-même reste interdit ! N’en déduis-tu pas que le mari déracine ?
ת"ש הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר ואי ס"ד בעל מיגז גייז ליפר לאשתו והוא ליתסר אלא לאו ש"מ בעל מיעקר עקר
Non : en réalité, il tranche, et en droit il pourrait l’annuler pour elle ; mais voici la raison pour laquelle il ne peut annuler : puisqu’il lui a dit « Et moi », c’est comme s’il lui disait « [Ton vœu est] confirmé pour toi ». S’il se fait délier de sa confirmation, il peut annuler ; sinon, il ne peut annuler.
לא לעולם מיגז גייז ובדין הוא דליפר לה והיינו טעמא דלא מצי מיפר כיון דאמר לה ואני כמאן דאמר קיים ליכי דמי אי מתשיל אהקמתו מצי מיפר ואי לא לא מצי מיפר
Viens entendre : une femme qui a fait vœu de naziréat et a mis à part sa bête, puis dont le mari a annulé [le vœu] : si la bête était à lui, elle sortira et paîtra dans le troupeau ; et si la bête était à elle, le sacrifice expiatoire mourra.
ת"ש האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואח"כ הפר לה בעלה אם שלו היתה הבהמה תצא ותרעה בעדר ואם שלה היתה הבהמה החטאת תמות
En réalité, je te dirais que le mari déracine ; et voici la raison : puisqu’elle n’a pas besoin d’expiation, c’est comme un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort, et nous avons reçu par tradition qu’un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort doit mourir.
לעולם אימא לך בעל מיעקר עקר והיינו טעמא כיון דלא צריכה כפרה הות כחטאת שמתו בעליה וגמירי דחטאת שמתו בעליה תמות
Viens entendre : une femme qui a fait vœu de naziréat, et qui buvait du vin et se rendait impure par les morts, reçoit les quarante [coups]. Comment est le cas ? Si l’on dit que le mari ne le lui a pas annulé, faut-il le dire ?
ת"ש האשה שנדרה בנזיר והיתה שותה יין ומטמאה למתים הרי זו סופגת את הארבעים היכי דמי אילימא דלא היפר לה בעל צריכא למימר
Mais il est évident que le mari le lui a annulé ; et si tu penses que le mari déracine, pourquoi reçoit-elle les quarante [coups] ? N’en déduis-tu pas que le mari tranche ?
אלא פשיטא דהיפר לה בעל ואי ס"ד בעל מיעקר עקר אמאי סופגת ארבעים אלא לאו ש"מ בעל מיגז גייז
En réalité, je te dirais que le mari déracine ; et parce qu’il enseigne à la fin : « Son mari le lui a annulé sans qu’elle le sache, et elle buvait du vin et se rendait impure par les morts : elle ne reçoit pas les quarante [coups] »,
לעולם אימא לך בעל מיעקר עקר ומשום דקתני סיפא היפר לה בעלה והיא לא ידעה והיתה שותה יין ומטמאה למתים אינה סופגת את הארבעים
Original : Nazir 21b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.