Selon moi, qui dis [que c’est] parce que le permis se cumule avec l’interdit, c’est compréhensible : par exemple lorsque le profane est en plus grande quantité. Mais selon toi, qui dis [que c’est] parce qu’il y a la valeur d’une olive dans le temps de manger un demi-pain, si le profane est en plus grande quantité, qu’importe ?
בשלמא לדידי דאמינא משום דהיתר מצטרף לאיסור כגון דנפישי חולין אלא לדידך דאמרת משום דאיכא כזית בכדי אכילת פרס כי נפישי חולין מאי הוי
Abayé lui dit : D’où [sais-tu] que ce « macération » vient [enseigner] que le permis se cumule avec l’interdit ? Peut-être vient-il [enseigner] que le goût est comme la substance ?
אמר ליה אביי ממאי דהאי משרת להיתר מצטרף לאיסור הוא דאתא דילמא ליתן טעם כעיקר הוא דאתא
Mais pour Abayé, dès le début, ce que disait Rav Dimi faisait difficulté ; et il lui a opposé toutes ces objections, puis il est revenu lui dire : « [C’est] pour [enseigner] que le goût est comme la substance » ?
ולאביי מעיקרא קא קשיא ליה מאי דקאמר רב דימי וקא מותיב ליה כל הלין תיובתא הדר אמר ליה ליתן טעם כעיקר
selon ce qui a été enseigné : « Macération » : pour [enseigner] que le goût est comme la substance ; car s’il a fait macérer des raisins dans de l’eau et qu’elle a le goût du vin, il est passible. Et de là tu déduis pour tous les interdits de la Torah.
לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהן טעם יין חייב ומכאן אתה דן כל איסורין שבתורה
Si pour le nazir, dont l’interdit n’est pas un interdit perpétuel, dont l’interdit n’est pas un interdit de profit, et dont l’interdit peut devenir permis, [la Torah] a fait le goût comme la substance, les mélanges de la vigne, dont l’interdit est un interdit perpétuel, dont l’interdit est un interdit de profit, et dont l’interdit ne peut devenir permis, n’est-il pas logique qu’on y fasse le goût comme la substance ?
ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאי הכרם שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנייה ואין היתר לאיסורן אינו דין שיעשה בו טעם כעיקר
Un des Sages lui dit : Quand Rabbi Abbahou a dit cela, c’était selon Rabbi Akiva. Quel Rabbi Akiva ? Si l’on dit le Rabbi Akiva d’ici, comme nous l’avons appris : Rabbi Akiva dit : Même s’il a trempé son pain dans du vin et qu’il y a de quoi totaliser la valeur d’une olive, il est passible — d’où [le sais-tu] ? Peut-être [parle-t-il du cas] où il y a la valeur d’une olive [de vin] en substance !
אמר ליה ההוא מרבנן רבי אבהו כי קאמר לר' עקיבא הי ר' עקיבא אילימא רבי עקיבא דהכא דתנן רבי עקיבא אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב וממאי דילמא הוא דאיכא כזית בעינא
C’est plutôt le Rabbi Akiva de la baraïta, car il a été enseigné : Rabbi Akiva dit : Un nazir qui a trempé son pain dans du vin et a mangé la valeur d’une olive de pain et de vin est passible.
אלא רבי עקיבא דברייתא דתניא רבי עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית מפת ומיין חייב
Rav A’ha, fils de Rav Avia, dit à Rav Achi : Selon Rabbi Akiva, qui emploie ce « macération » pour [enseigner] que le permis se cumule avec l’interdit, d’où tire-t-il que le goût est comme la substance ? Il le déduit de la viande dans le lait : n’est-ce pas un simple goût, et c’est interdit ? Ici aussi, il n’y a pas de différence.
אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי לרבי עקיבא דקא מוקים ליה להאי וכל משרת להיתר מצטרף לאיסור ליתן טעם כעיקר מנ"ל יליף מבשר בחלב לאו טעם בעלמא הוא ואסור הכא נמי לא שנא
Quelle est son innovation ? Si l’on dit : que celui-ci seul et celui-là seul sont permis, et ensemble interdits, les mélanges [kilayim] aussi : celui-ci seul est permis, celui-là seul est permis, et ensemble interdits !
מאי חידושיה אילימא דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור כלאים נמי האי לחודיה שרי והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור
Et pour Rabbi Akiva aussi, la viande dans le lait est une innovation ! Mais
ורבי עקיבא נמי בשר בחלב חידוש הוא אלא
Original : Nazir 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.