Structure du débat :Baraïta 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : Quel est le mort qui a une poussière de décomposition ? Un mort enterré nu dans un cercueil de marbre ou sur un sol de pierres : c’est là un mort qui a une poussière de décomposition. [S’il a été] enterré dans son vêtement, dans un cercueil de bois ou sur un sol de briques, c’est là un mort qui n’a pas de poussière de décomposition.
ת"ר איזהו מת שיש לו רקב מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים זהו מת שיש לו רקב נקבר בכסותו בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים זהו מת שאין לו רקב
’Oula dit : Il n’y a de poussière de décomposition que celle qui provient de la chair, des tendons et des os. Rava objecta à ’Oula : La poussière provenant de la chair est pure ; donc celle provenant de l’os est impure, bien qu’il n’y ait pas de chair ! — Dis ainsi : la poussière provenant de la chair est pure, à moins qu’il y ait de l’os avec la chair.
אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות איתיביה רבא לעולא רקב הבא מן הבשר טהור הא מן העצם טמא ואע"ג דליכא בשר אימא הכי רקב הבא מן הבשר טהור עד שיש עצם בבשר
Rav Chmouel bar Abba dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Deux morts qu’on a enterrés ensemble deviennent l’un pour l’autre un élément étranger [qui annule la poussière]. Rav Natan objecta : La poussière de décomposition provenant de deux morts est impure !
אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן שני מתים שקברן זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה מתיב רב נתן רקב הבא מב' מתים טמא
Rava dit : [Il s’agit du cas] où on a enterré l’un à part et l’autre à part ; ils se sont décomposés, et [ensemble] ils atteignent une pleine louche de poussière.
אמר רבא שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו ועמדו על מלא תרווד רקב
Rabba bar bar ’Hana dit au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il a coupé ses cheveux et qu’on les a enterrés avec lui, ils deviennent pour lui un élément étranger. Nous avons appris là-bas : Tout ce qui est dans le mort est impur, sauf les dents, les cheveux et les ongles ; et lorsqu’ils y sont attachés, tous sont impurs.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין תנן התם כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורן כולן טמאין
’Hizkiya demanda : Ses cheveux sur le point d’être rasés, un ongle sur le point d’être coupé, qu’en est-il ? Dirons-nous : tout ce qui est destiné à être coupé est considéré comme coupé ? Ou bien, pour l’instant du moins, ils sont attachés ?
בעי חזקיה שערו העומד לגלח צפורן העומד ליגזז מאי מי אמרינן כל העומד ליגזז כגזוז דמי או דלמא השתא מיהא הא מחוברין
Tranchons-le à partir de [l’enseignement de] Rabba bar bar ’Hana : la raison est qu’il les a coupés ; s’il ne les a pas coupés, non ! — Voici ce qu’il veut dire : s’il les a coupés, ils sont un élément étranger ; s’il ne les a pas coupés, la question se pose pour lui.
וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה טעמא משום דגזז הא לא גזז לא הכי קאמר גזז הרי זה גלגלים לא גזז מיבעי ליה
Rabbi Yirmeya demanda : La poussière de décomposition provenant du talon, qu’en est-il ? Lorsque nous avons appris [la règle de] la poussière, est-ce celle qui provient du mort tout entier, mais celle qui provient du talon, non ? Ou bien n’y a-t-il pas de différence ?
בעי ר' ירמיה רקב הבא מן העקב מהו כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת אבל דאתי מן עקב לא או דלמא לא שנא
Viens et entends, car Rabbi Natan fils de Rabbi Ochaya enseigne : La poussière de décomposition provenant de deux morts est impure. Or si tu pensais que celle qui provient du talon, non, [on pourrait dire :] va de ce côté-ci, peut-être est-elle venue par le talon ; et de ce côté-là, peut-être est-elle venue par le talon !
ת"ש דתני ר' נתן ברבי אושעיא רקב הבא משני מתים טמא ואי ס"ד הבא מן העקב לא זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי והכא דלמא דרך עקב קאתי
Si le mort tout entier s’est décomposé et que [la poussière] sort par le talon, il en est bien ainsi ; mais ici, par exemple, un seul membre s’est décomposé et [la poussière] sort par le talon, qu’en est-il ? La question reste en suspens.
אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב הכי נמי אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר וקאתי דרך עקב מאי תיקו
Rabbi Yirmeya demanda : Un fœtus dans le ventre d’une femme constitue-t-il un élément étranger ou non ? Puisque le maître a dit : le fœtus est comme la cuisse de sa mère, il fait donc partie de son corps et n’est pas un élément étranger ? Ou bien, puisqu’il est destiné à sortir, il est distinct d’elle ? Et si tu veux dire que le fœtus, destiné à sortir, est distinct d’elle,
בעי רבי ירמיה עובר במעי אשה הוי גלגלים או לא כיון דאמר מר עובר ירך אמו הלכך גופה הוא ולא הוי גלגלין או דלמא כיון דסופו לצאת מיפרש פריש מינה ואת"ל עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה
Original : Nazir 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.