Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: On a demandé : l’os de la taille d’un grain d’orge est-il une halakha [reçue] et le quart de sang un raisonnement a fortiori, et l’on ne raisonne pas a fortiori à partir d’une halakha ?
גמ׳ איבעיא להו עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה
Ou bien le quart de sang est-il une halakha [reçue] et l’os de la taille d’un grain d’orge un raisonnement a fortiori, et l’on ne raisonne pas a fortiori à partir d’une halakha ? Viens et entends : l’os de la taille d’un grain d’orge est une halakha et le quart de sang un raisonnement a fortiori, et l’on ne raisonne pas a fortiori à partir d’une halakha.
או דלמא רביעית דם הלכה ועצם כשעורה קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה ת"ש עצם כשעורה הלכה ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה:
MICHNA: Deux naziréens à qui quelqu’un a dit : J’ai vu l’un de vous se rendre impur, et je ne sais pas lequel de vous : ils se rasent et apportent un sacrifice d’impureté et un sacrifice de pureté, et [chacun] dit : Si c’est moi l’impur, le sacrifice d’impureté est à moi et le sacrifice de pureté est à toi ; et si c’est moi le pur, le sacrifice de pureté est à moi et le sacrifice d’impureté est à toi.
מתני׳ שני נזירים שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם מגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה ואומר אם אני הוא טמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך
Puis ils comptent trente jours et apportent un sacrifice de pureté, et [chacun] dit : Si c’est moi l’impur, le sacrifice d’impureté était à moi et le sacrifice de pureté à toi, et celui-ci est mon sacrifice de pureté ; et si c’est moi le pur, le sacrifice de pureté était à moi et le sacrifice d’impureté à toi, et celui-ci est ton sacrifice de pureté.
וסופרין שלשים יום ומביאין קרבן טהרה ואומר אם אני הוא הטמא קרבן טומאה שלי וקרבן טהרה שלך וזה קרבן טהרתי ואם אני הוא הטהור קרבן טהרה שלי וקרבן טומאה שלך וזה קרבן טהרתך:
GUEMARA: Il enseigne : deux naziréens à qui on a dit : J’ai vu l’un de vous se rendre impur, et je ne sais pas lequel de vous. Pourquoi ? Tout doute d’impureté dans le domaine privé, d’où l’apprenons-nous ? De la sota.
גמ׳ קתני שני נזירים שאמר להם ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם ואמאי כל ספק טומאה ברשות היחיד מהיכא ילפינן לה מסוטה
De même que pour la sota, [il y a] celui qui a eu la relation et celle qui l’a subie, de même tout doute d’impureté dans le domaine privé [est impur] lorsqu’ils sont deux ; mais ici, il y a deux naziréens et celui qui se tient auprès d’eux, cela fait trois : c’est un doute d’impureté dans le domaine public, et tout doute d’impureté dans le domaine public est déclaré pur !
מה סוטה בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברה"י כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גביהון הא תלתא הוה ליה ספק טומאה ברשות הרבים וכל ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור
Rabba bar Rav Houna dit : [Il s’agit] de celui qui dit : J’ai vu une impureté jetée entre vous. Rav Achi dit : C’est aussi ce qui ressort avec précision [du texte],
אמר רבה בר רב הונא באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם אמר רב אשי דיקא נמי
Original : Nazir 57a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.