Or la terouma des pains du sacrifice de reconnaissance, c’est après l’aspersion du sang !
והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים היא
Nedarim 12b נדרים
Structure du débat :Question 1Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Dis : « comme la terouma de la chambre [du Trésor] » — c’est interdit.
אימא כתרומת הלשכה אסור
Mais la terouma des pains du sacrifice de reconnaissance, qu’en est-il ? C’est permis ? Qu’on enseigne « les pains du sacrifice de reconnaissance », et à plus forte raison leur terouma ! — Voici ce qu’il nous enseigne : la terouma des pains du sacrifice de reconnaissance, c’est sa terouma [à lui, Aaron].
אבל תרומת לחמי תודה מאי מותר ליתני לחמי תודה וכל שכן תרומתו הא קא משמע לן תרומת לחמי תודה תרומתו היא
Et si tu veux, dis : la terouma des pains du sacrifice de reconnaissance est elle aussi avant l’aspersion du sang, par exemple s’il l’a prélevée au pétrissage.
ואי בעית אימא תרומת לחמי תודה נמי קודם זריקת דמים הוא כגון דאפרשינהו בלישה
Comme ce qu’a dit Rav Tovi bar Kissna au nom de Chmouel : les pains du sacrifice de reconnaissance qu’on a cuits en quatre galettes, on est quitte. — Mais n’est-il pas écrit quarante ? — C’est pour [l’accomplissement idéal du] commandement.
וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן בארבע חלות יצא והכתיב ארבעים למצווה
Mais il faut prélever la terouma ! Et si tu dis qu’il prend un pain pour l’ensemble, n’avons-nous pas appris : « un de chaque offrande » — qu’on ne prélève pas d’une offrande pour une autre ? Et si tu dis qu’il prend un morceau de chacun, n’avons-nous pas appris : « un » — qu’on ne prélève pas un morceau ?
והא בעי למשקל תרומה וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה והתנן אחד מכל קרבן שלא יטול מקרבן על חבירו וכי תימא דשקיל פרוסה מכל חד וחד והתנן אחד שלא יטול פרוסה
C’est donc qu’il les a prélevés au pétrissage : il prend un [morceau de pâte] du pain levé, un des galettes, un des minces gâteaux et un de la [pâte] ébouillantée.
אלא דאפרשינהו בלישה דשקיל חדא מחמץ וחדא מן חלות וחדא מן רקיקים וחדא מן רבוכה
Dirons-nous que c’est comme [une controverse de] Tannaïm ? « [Ceci est] pour moi comme le premier-né » — Rabbi Yaakov interdit et Rabbi Yehouda permet.
לימא כתנאי הרי עלי כבכור רבי יעקב אוסר ורבי יהודה מתיר
Comment est-ce ? Si l’on dit [qu’il s’agit d’]avant l’aspersion du sang, quelle est la raison de celui qui permet ? Et si c’est après l’aspersion du sang, quelle est la raison de celui qui interdit ? N’est-ce pas plutôt
היכי דמי אי נימא לפני זריקת דמים מאי טעמא דמאן דשרי ואי לאחר זריקת דמים מאי טעמא דמאן דאסר אלא לאו
Original : Nedarim 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.