à plus forte raison ne la fait-on pas entrer dans le doute.
כל שכן דלא מעייל לספיקא
Nedarim 19a נדרים
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : selon qui as-tu établi « le doute en matière de naziréat dans le sens indulgent » ? Selon Rabbi Eliézer. Dis la fin : « Le doute en matière de premiers-nés, qu’il s’agisse de premiers-nés d’hommes ou de premiers-nés d’animaux, purs ou impurs : à celui qui veut obtenir [un bien] de son prochain incombe la preuve. »
אמר ליה אביי במאי אוקימתא לספק נזירות להקל כרבי אליעזר אימא סיפא ספק בכורות אחד בכורי אדם ואחד בכורי בהמה בין טמאה בין טהורה המוציא מחבירו עליו הראייה
Et on a enseigné à ce sujet : « et ils sont interdits à la tonte et au travail ».
ותני עלה ואסורים בגיזה ועבודה
Il lui dit : pourquoi compares-tu une sainteté qui vient d’elle-même à une sainteté qui vient de la main de l’homme ?
אמר ליה אמאי קא מדמית קדושה הבאה מאליה לקדושה הבאה בידי אדם
Mais s’il y a une difficulté, c’est celle-ci : « Le doute concernant les liquides : quant à devenir eux-mêmes impurs, ils sont impurs ; quant à rendre impurs d’autres [objets], ils sont purs — paroles de Rabbi Meïr ; et ainsi disait Rabbi Éléazar, selon ses paroles. »
אלא אי קשיא הא קשיא ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור דברי רבי מאיר וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו
Rabbi Éléazar pense-t-il donc que, quant à devenir impurs, ils sont impurs ?
ומי סבירא ליה לרבי אלעזר ליטמא טמא
N’est-il pas enseigné : « Rabbi Éléazar dit : il n’y a aucune impureté pour les liquides ; la preuve en est que Yossé ben Yoézer, homme de Tseréda, a témoigné que la sauterelle ayil-qamtsa est pure et que les liquides de l’abattoir [du Temple] sont purs » ?
והתניא רבי אלעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר תדע שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן ועל משקין בית מטבחיא דכן
Cela va bien pour Chmouel, qui dit : « purs » quant à rendre impurs les autres, mais l’impureté propre, ils l’ont ; c’est bien.
הניחא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן שפיר
Mais pour Rav, qui dit « purs » au sens propre, que peut-on dire ?
אלא לרב דאמר דכן ממש מאי איכא למימר
אלא הא רבי יהודה והא רבי שמעון
car il est enseigné : « Me voici nazir s’il y a dans ce tas [de grain] cent kor » ; il est allé et a trouvé qu’on l’avait volé ou qu’il était perdu — Rabbi Yehouda permet et Rabbi Chimon interdit.
דתניא הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבד רבי יהודה מתיר ורבי שמעון אוסר
On oppose [une parole] de Rabbi Yehouda à [une autre] de Rabbi Yehouda : Rabbi Yehouda a-t-il dit qu’on ne se fait pas entrer soi-même dans le doute ? On oppose : « Rabbi Yehouda dit : la terouma sans précision est interdite en Judée et permise en Galilée, car les gens de Galilée ne connaissent pas la terouma de la chambre. » La raison est qu’ils ne la connaissent pas ;
ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ורמינהי רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה טעמא דאין מכירין
Original : Nedarim 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.