mais s’ils la connaissent, c’est interdit !
הא מכירין אסורין
Nedarim 19b נדרים
Structure du débat :Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit : au sujet du tas, il pense que, dans tout cas où le doute est plus grave que la certitude, on ne se fait pas entrer dans le doute ; car un nazir certain se rase, apporte un sacrifice et celui-ci est mangé ; alors que dans le doute, il ne peut se raser.
אמר רבא גבי כרי קסבר כל שספיקו חמור מוודאי לא מעייל נפשיה לספיקא דאילו גבי נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל על ספיקו לא מצי מגלח
Rav Houna bar Yehouda dit à Rava : s’il a dit « Me voici nazir à vie », qu’en est-il ?
אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אמר הריני נזיר עולם מאי
Il lui dit : pour le nazir à vie aussi, le doute est plus grave que la certitude ; car le [nazir à vie] certain, si sa chevelure lui pèse, l’allège au rasoir et apporte trois bêtes, tandis que dans le doute, non.
אמר ליה נזיר עולם נמי ספיקו חמור מודאי דאילו ודאי הכביד שערו מיקל בתער ומביא שלוש בהמות ואילו ספיקו לא
S’il a dit « Me voici nazir [à la manière de] Samson », qu’en est-il ?
אמר הריני נזיר שמשון מאי
Il lui dit : le nazir [à la manière de] Samson n’est pas enseigné. Il lui dit : mais Rav Ada bar Ahava n’a-t-il pas dit qu’on a enseigné le nazir [à la manière de] Samson ? Il lui dit : si cela a été enseigné, cela a été enseigné.
אמר ליה נזיר שמשון לא תניא אמר ליה והאמר רב אדא בר אהבה תניא נזיר שמשון אמר ליה אי תניא תניא
Rav Achi dit : celle-là est de Rabbi Yehouda au nom de Rabbi Tarfon ; car il est enseigné : « Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon : aucun d’eux n’est nazir, car le naziréat n’a été donné que par expression explicite. »
רב אשי אמר ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא דתניא רבי יהודה משום רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה
S’il en est ainsi, pourquoi précise-t-on « qu’on l’avait volé ou qu’il était perdu » ? C’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi Chimon : bien qu’on l’ait volé ou qu’il soit perdu, il pense qu’on se fait entrer soi-même dans le doute.
אי הכי מאי איריא שנגנב או שאבד אלא להודיעך כוחו דרבי שמעון דאף על גב דנגנב או שאבד קסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא
« Rabbi Yehouda dit : la terouma sans précision, en Judée… » ; donc, s’ils la connaissent, c’est interdit : on voit que le doute [se tranche] dans le sens rigoureux.
רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה כו' הא מכירין אסורין אלמא ספיקא לחומרא
Dis la fin : « Les ’hérem sans précision sont permis en Judée et interdits en Galilée, car les gens de Galilée ne connaissent pas les ’hérem des cohanim » ; donc, s’ils les connaissent, c’est permis : on voit que le doute [se tranche] dans le sens indulgent !
אימא סיפא סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי הגליל מכירין את חרמי הכהנים הא מכירין מותרין אלמא ספיקא לקולא
Abayé dit : la fin est de Rabbi Éléazar fils de Rabbi Tsadok ; car il est enseigné : « Rabbi Yehouda dit : la terouma sans précision est interdite en Judée ; Rabbi Éléazar fils de Rabbi Tsadok dit : les ’hérem sans précision sont interdits en Galilée. »
אמר אביי סיפא רבי אלעזר ברבי צדוק היא דתניא רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר סתם חרמים בגליל אסורין
Original : Nedarim 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.