Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: S’il a fait vœu par « ’hérem » et a dit : « Je n’ai fait vœu que par le filet (’hérem) de la mer » ; par « sacrifice », et a dit : « Je n’ai fait vœu que par les présents des rois » ;
מתני׳ נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים
« Moi-même (’atsmi) je suis sacrifice », et a dit : « Je n’ai fait vœu que par l’os (’étsem) que j’ai mis de côté pour faire vœu par lui » ; « Konam que ma femme tire profit de moi », et a dit : « Je n’ai fait vœu que par ma première femme, que j’ai répudiée » —
הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו: קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגירשתי
Et les Sages disent : on leur ouvre une porte par une autre voie, et on les instruit, afin qu’ils ne se conduisent pas avec légèreté à l’égard des vœux.
וחכמים אומרים פותחין להן פתח ממקום אחר ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:
GUEMARA: Ceci même est contradictoire : tu as dit « on n’a pas à demander », puis il enseigne « s’ils ont demandé, on les punit et l’on est rigoureux envers eux » !
גמ׳ הא גופא קשיא אמרת אין נשאלין להן והדר תני אם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן
Rav Yehouda dit : voici ce qu’il enseigne : tous ceux-là n’ont pas besoin de demande. En quel cas cela est-il dit ? Pour un érudit ; mais un ignorant qui vient demander, on le punit et l’on est rigoureux envers lui.
אמר רב יהודה הכי קתני וכולן אין צריכין שאלה במה דברים אמורים בתלמיד חכם אבל בעם הארץ שבא לישאל עונשין אותו ומחמירין עליו
Comme il est enseigné : celui qui s’est voué au naziréat et a transgressé son naziréat, on ne s’occupe pas de lui avant qu’il n’ait observé l’interdit autant de jours qu’il a vécu dans la permission — paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossé dit : en quel cas cela est-il dit ? Pour un naziréat court ; mais pour un naziréat long, trente jours lui suffisent.
כדתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג בו איסור כימים שנהג בהן היתר דברי רבי יהודה אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בנזירות מועטת אבל בנזירות מרובה דיו שלושים יום
Rav Yossef dit : puisque les Rabbanan ont dit qu’on ne s’occupe pas de lui, un tribunal qui s’en occupe n’agit pas bien. Rav A’ha bar Yaakov dit : nous l’excommunions.
אמר רב יוסף הואיל ואמרי רבנן אין נזקקים לו בי דינא דמזדקקי לא עביד שפיר רב אחא בר יעקב אומר משמתינן ליה:
« Et les Sages disent : on lui ouvre une porte… » On a enseigné : ne prends jamais l’habitude des vœux, car tu finirais par commettre un sacrilège avec les serments ; ne prends pas l’habitude [de fréquenter] l’ignorant, car il finirait par te faire manger des produits non prélevés (tevel) ; ne prends pas l’habitude [de fréquenter] un cohen ignorant, car il finirait par te faire manger de la terouma ; et ne multiplie pas la conversation avec la femme, car tu finirais par en venir à l’adultère.
וחכמים אומרים פותחין לו פתח כו': תנא לעולם אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בשבועות ואל תהי רגיל אצל עם הארץ שסופך להאכילך טבלים אל תהי רגיל אצל כהן עם הארץ שסופך להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבוא לידי ניאוף
Rabbi A’ha fils de Rabbi Yochiya dit : quiconque regarde les femmes finit par en venir à la transgression ; et quiconque contemple le talon d’une femme aura des enfants indignes. Rav Yossef dit : et [même] sa propre femme lorsqu’elle est nidda. Rabbi Chimon ben Lakich dit : le « talon » dont on parle, c’est l’endroit impur, qui est situé en face du talon.
רבי אחא ברבי יאשיה אומר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקבה של אשה הויין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב יוסף ובאשתו נדה אמר רבי שמעון בן לקיש עקבה דקתני במקום הטינופת שהוא מכוון כנגד העקב
Il est enseigné : « afin que sa crainte soit sur vos visages » (Ex 20, 17) — c’est la honte ; « pour que vous ne péchiez pas » — cela enseigne que la honte conduit à la crainte du péché. D’ici on a dit : c’est un bon signe chez un homme d’être pudique. D’autres disent : tout homme qui a de la pudeur ne pèche pas vite ; et celui qui n’a pas de pudeur sur le visage, il est certain que ses ancêtres ne se sont pas tenus au mont Sinaï.
תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מיכן אמרו סימן יפה באדם שהוא ביישן אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני
Rabbi Yo’hanan ben Dehavaï dit : les anges du service m’ont dit quatre choses : pourquoi [des enfants] naissent-ils boiteux ? Parce que [les parents] renversent leur table. Pourquoi naissent-ils muets ? Parce qu’ils embrassent cet endroit. Pourquoi naissent-ils sourds ? Parce qu’ils conversent pendant l’union. Pourquoi naissent-ils aveugles ? Parce qu’ils regardent cet endroit.
אמר רבי יוחנן בן דהבאי ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת חיגרין מפני מה הויין מפני שהופכים את שולחנם אילמים מפני מה הויין מפני שמנשקים על אותו מקום חרשים מפני מה הויין מפני שמספרים בשעת תשמיש סומין מפני מה הויין מפני שמסתכלים באותו מקום
Original : Nedarim 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.