MICHNA: Les vœux par erreur : « [Konam] si j’ai mangé » ou « si j’ai bu », puis il se souvient qu’il a mangé ou bu ; « … que je ne mangerai pas » ou « que je ne boirai pas », puis il oublie et mange ou boit ; [s’il] a dit : « Konam que ma femme ne tire aucun profit de moi, car elle a volé ma bourse » ou « car elle a frappé mon fils », et il apprend qu’elle ne l’a pas frappé, ou il apprend qu’elle n’a pas volé.
מתני׳ נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה אמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבה
S’il les a vus manger des figues et a dit : « Qu’elles vous soient [interdites comme] un sacrifice », et il se trouve que c’étaient son père et ses frères, et d’autres étaient avec eux : Beit Chammaï disent : eux sont permis, et ceux qui sont avec eux sont interdits ; et Beit Hillel disent : les uns et les autres sont permis.
ראה אותן אוכלין תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרים ומה שעמהם אסורים ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:
GUEMARA: On a enseigné : de même que les vœux par erreur sont permis, ainsi les serments par erreur sont permis. Comment se présentent les serments par erreur ? Par exemple Rav Kahana et Rav Assi : l’un dit : « Serment que Rav a dit ainsi », et l’autre dit : « Serment que Rav a dit ainsi » ; car chacun jure à bon droit selon sa propre intention [de ce qu’il croit].
גמ׳ תנא כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועות שגגות מותרות היכי דמי שבועות שגגות כגון רב כהנא ורב אסי הדין אמר שבועתא דהכי אמר רב והדין אמר שבועתא דהכי אמר רב דכל חד וחד אדעתא דנפשיה שפיר קמישתבע:
« S’il les a vus manger. » Nous avons appris là-bas : on ouvre [l’annulation d’un vœu] par les Chabbats et les jours de fête. Autrefois on disait : ces jours-là sont permis, et tous les autres jours sont interdits, jusqu’à ce que vienne Rabbi Akiva qui enseigna : un vœu dont une partie a été permise est permis tout entier.
ראה אותן אוכלין: תנן התם פותחין בשבתות ובימים טובים בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרים ושאר כל הימים אסורים עד שבא רבי עקיבא ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו
Rabba a dit : tous s’accordent que partout où il dit : « Si j’avais su que mon père était parmi vous, j’aurais dit : “Vous êtes tous interdits sauf mon père” », ils sont tous interdits et son père est permis. Ils ne sont en désaccord que lorsqu’il dit : « Si j’avais su que mon père était parmi vous, j’aurais dit : “Untel et untel sont interdits, et mon père est permis.” »
אמר רבה דכולי עלמא כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דכולהון אסורין ואביו מותר לא נחלקו אלא באומר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר
Original : Nedarim 25b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.