Mais il a fait vœu à l’égard de la nourriture [et non des ustensiles] ! — Rabbi Chimon ben Lakich a dit : il s’agit de celui qui dit : « Le profit de ta nourriture m’est interdit. »
והא מן מאכל נדר אמר רבי שמעון בן לקיש באומר הנאת מאכלך עלי
Nedarim 33a נדרים
Structure du débat :Michna 2Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Dis [alors simplement] qu’il ne mâchera pas de blé pour le mettre sur sa plaie ! — Rava a dit : il s’agit de celui qui dit : « Le profit qui mène à ta nourriture m’est interdit. »
אימא שלא ילעוס חיטין ויתן על מכתו אמר רבא באומר הנאה המביאה לידי מאכלך עלי
Rav Papa a dit : un sac pour apporter des fruits, un âne pour y transporter des fruits, et même un simple panier, c’est un profit qui mène à la nourriture. Rav Papa demanda : un cheval pour le monter et une bague pour s’y montrer, qu’en est-il ? Traverser et marcher sur son terrain, qu’en est-il ?
אמר רב פפא שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות ואפילו צנא בעלמא הנאה המביאה לידי מאכל הוא בעי רב פפא סוס לרכוב עליו וטבעת ליראות בה מהו מיפסק ומיזל בארעיה מאי
Viens et entends : « Mais il peut lui prêter une chemise, un manteau, des boucles et des bagues. » De quel cas s’agit-il ? Dira-t-on que ce n’est pas pour s’y montrer ? Fallait-il le dire ? N’est-ce pas plutôt même pour s’y montrer, et on enseigne qu’il peut les lui prêter ?
תא שמע אבל משאיל לו חלוק וטלית נזמים וטבעות היכי דמי אילימא שלא ליראות בהן צריכא למימר אלא לאו אפילו ליראות בהן וקתני משאילו
Non : en fait, ce n’est pas pour s’y montrer ; et puisqu’il enseigne au début : « il ne lui prêtera pas », il a enseigné à la fin : « il peut les lui prêter ».
לא לעולם שלא ליראות ואיידי דקתני רישא לא ישאילנו תנא סיפא משאילו
MICHNA: Et tout objet avec lequel on ne prépare pas de nourriture, là où l’on loue des objets semblables, c’est interdit.
מתני׳ וכל דבר שאין עושין בו אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור
GUEMARA: On en déduit que le début [s’applique] même là où l’on ne loue pas. Qui a enseigné cela ? Rav Ada bar Ahava a dit : c’est Rabbi Eliézer.
גמ׳ מכלל דרישא אף על פי שאין משכירין מאן תנא אמר רב אדא בר אהבה רבי אליעזר היא
MICHNA: Celui à qui il est interdit par vœu de tirer profit de son prochain, [ce dernier] peut peser pour lui son sicle, rembourser sa dette et lui rendre son objet perdu. Là où l’on reçoit un salaire pour cela, que le profit revienne au sanctuaire.
מתני׳ המודר הנאה מחבירו שוקל לו את שקלו ופורע את חובו ומחזיר לו את אבידתו מקום שנוטלין עליה שכר תיפול הנאה להקדש
GUEMARA: On voit donc qu’il s’agit simplement de chasser un lion [de ses biens, sans profit direct], et c’est permis.
גמ׳ אלמא אברוחי ארי בעלמא הוא ושרי
Qui a enseigné cela ? Rav Hochaya a dit : c’est
מאן תנא אמר רב הושעיא זו
Original : Nedarim 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.