GUEMARA: Cela va bien qu’il ne lui prête pas, car il lui procure un profit ; mais qu’il ne lui emprunte pas, quel profit lui procure-t-il ? Et cela va bien qu’il ne lui emprunte pas [d’argent] et qu’il ne lui achète pas, car il tire profit de lui ; mais qu’il ne lui emprunte pas [d’objet], quel profit tire-t-il de lui ?
גמ׳ בשלמא לא ילונו דקא מהני ליה אלא לא ילוה הימנו מאי קא מהני ליה ובשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו דקמיתהני מיניה אלא לא ישאל הימנו מאי קא מיתהני מיניה
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : [il s’agit du cas] où ils se sont interdit par vœu de tirer profit l’un de l’autre. Abayé a dit : c’est un décret [interdisant] d’emprunter à cause de prêter ; et de même pour tous [les autres cas], c’est un décret.
א"ר יוסי בר' חנינא כגון שנדרו הנאה זה מזה אביי אמר גזירה לשאול משום להשאיל וכן בכולהו גזירה:
MICHNA:[Quelqu’un] lui dit : « Prête-moi ta vache. » Il lui répondit : « Elle n’est pas disponible. » Il dit : « Konam mon champ, que je ne le laboure jamais [avec elle] ! » S’il avait l’habitude de labourer [lui-même], lui est interdit et tous les autres sont permis ; et s’il n’avait pas l’habitude de labourer [lui-même], lui et tous les autres sont interdits.
מתני׳ אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרים ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין
Celui à qui il est interdit par vœu de tirer profit de son prochain, et qui n’a pas de quoi manger : [ce dernier] va chez l’épicier et dit : « Untel s’est interdit par vœu de tirer profit de moi, et je ne sais que faire. » Et [l’épicier] lui donne [à manger], puis vient se faire payer par celui-ci.
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה
S’il avait sa maison à construire, sa clôture à dresser, son champ à moissonner, il va chez les ouvriers et dit : « Untel s’est interdit par vœu de tirer profit de moi, et je ne sais que faire. » Et ils travaillent pour lui, puis viennent recevoir leur salaire de celui-ci.
היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והן עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה
S’ils marchaient en chemin et que [l’un] n’avait pas de quoi manger, [l’autre] donne [de la nourriture] à un tiers à titre de cadeau, et [celui à qui c’est interdit] a le droit d’en profiter. S’il n’y a personne d’autre avec eux, il la pose sur un rocher ou sur une clôture et dit : « Voici, ils sont abandonnés à quiconque le désire », et l’autre la prend et la mange. Et Rabbi Yossé l’interdit.
היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחד לשום מתנה והלה מותר בה אם אין עמהם אחר מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר:
GUEMARA:Rabbi Yo’hanan a dit : quelle est la raison de Rabbi Yossé ? Il estime que l’abandon [d’un bien] est comme un cadeau : de même qu’un cadeau [n’est effectif que] lorsqu’il passe du domaine du donateur au domaine du bénéficiaire, de même l’abandon, [il ne sort de la possession du propriétaire que] lorsqu’il parvient dans le domaine de celui qui l’acquiert.
גמ׳ אמר ר' יוחנן מ"ט דר' יוסי קסבר הפקר כמתנה מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה
Rabbi Abba objecta : « et l’autre la prend et la mange. Et Rabbi Yossé l’interdit. Rabbi Yossé a dit : quand ? Lorsque son vœu a précédé son abandon ;
מתיב ר' אבא והלה נוטל ואוכל ורבי יוסי אוסר א"ר יוסי אימתי בזמן שנדרו קודם להפקירו
Original : Nedarim 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.