Structure du débat :Question 1Récit 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Selon qui prions-nous pour les « souffrants » et pour les « malades » ? [Selon qui ? Selon Rabbi Yossé.] Du fait qu’il dit « souffrants » et « malades », on en déduit : les « souffrants » sont de vrais souffrants, les « malades » sont les Rabbanan.
כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי [כמאן כר' יוסי] מדאמר קצירי ומריעי שמע מינה קצירי קצירי ממש מריעי רבנן:
« Et il a droit aux épaisses. » Notre Michna n’est pas conforme aux Babyloniens, car Rabbi Zeïra dit : Les Babyloniens sont sots, qui mangent du pain avec du pain.
Rav ’Hisda dit : Qu’on demande à ces gens délicats de Houtsal : cette bouillie, comment est-il préférable de la manger ? Celle de froment avec du pain de froment et celle d’orge avec du pain d’orge, ou peut-être celle de froment avec [du pain] d’orge et celle d’orge avec [du pain] de froment ?
Rava la mangeait avec des miettes [de pain sec]. Rabba bar Rav Houna trouva Rav Houna qui mangeait de la bouillie avec son doigt. Il lui dit : Pourquoi le maître mange-t-il avec la main ? Il lui dit : Ainsi a dit Rav : La bouillie [mangée] avec un doigt est agréable, à plus forte raison avec deux, à plus forte raison avec trois.
רבא אכליה בחסיסי רבה בר רב הונא אשכחי' לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה אמ' ליה אמאי קאכיל מר בידיה א"ל הכי אמר רב דייסא באצבעתא בסים וכל דכן בתרתין וכל דכן בתלת
Rav dit à ’Hiya son fils, et de même Rav Houna dit à Rabba son fils : Si on t’invite à manger de la bouillie, [va] jusqu’à une parasange ; à manger de la viande de bœuf, jusqu’à trois parasanges. Rav dit à ’Hiya son fils, et de même Rav Houna dit à Rabba son fils : Ne recrache aucune chose devant ton maître, sauf la courge et la bouillie, qui sont comme une mèche de plomb ; et même devant le roi Chabour, recrache-les.
אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה מזמנים לך למיכל דייסא עד פרסה למיכל בישרא דתורא עד תלתא פרסין אמר ליה רב לחייא בריה וכן א"ל רב הונא לרבה בריה כל מידעם לא תפלוט קמיה רבך לבר מן קרא ודייסא שהן דומין לפתילתא של אבר ואפילו קמי שבור מלכא פלוט
Rabbi Yossé et Rabbi Yehouda : l’un mangeait la bouillie avec ses doigts, et l’autre la mangeait avec une écharde de palmier. Celui qui mangeait avec l’écharde dit à celui qui mangeait avec ses doigts : Jusqu’à quand me feras-tu manger ta saleté ? Celui qui mangeait avec ses doigts dit à celui qui mangeait avec l’écharde : Jusqu’à quand me feras-tu manger ta salive ?
רבי יוסי ורבי יהודה חד אכיל דייסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א"ל דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה עד מתי אתה מאכילני צואתך אמר ליה דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך
On apporta devant Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon des champignons. Rabbi Yehouda mangea, Rabbi Chimon ne mangea pas. Rabbi Yehouda lui dit : Pour quelle raison le maître ne mange-t-il pas ? Rabbi Chimon lui dit : Ceux-ci ne sortent pas du tout des intestins. Rabbi Yehouda lui dit : À plus forte raison, [mangeons-en,] pour que nous puissions compter sur eux demain.
רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין רבי יהודה אכל ר' שמעון לא אכל א"ל רבי יהודה מאי טעמא לא אכיל מר אמר ליה ר' שמעון אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר אמר ליה רבי יהודה כ"ש שנסמוך עליהן למחר
Rabbi Yehouda était assis devant Rabbi Tarfon. Rabbi Tarfon lui dit : Aujourd’hui ton visage est rayonnant. Il lui dit : Hier soir tes serviteurs sont sortis aux champs et nous ont apporté des bettes, et nous les avons mangées sans sel ; si nous les avions mangées avec du sel, à plus forte raison notre visage serait rayonnant.
רבי יהודה הוה יתיב קמיה דר' טרפון אמר ליה רבי טרפון היום פניך צהובין אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין
Une matrone dit à Rabbi Yehouda : Un maître [qui enseigne] et un ivrogne [à la fois] ! Il lui dit : Que la confiance de cette femme soit [mise] en ma main, si je goûte [du vin], sauf pour le kiddouch, la havdala et les quatre coupes de Pessa’h ; et [après celles-ci] je me serre les tempes de Pessa’h jusqu’à Chavouot. Mais « la sagesse de l’homme illumine son visage » (Qo 8, 1).
אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה מורה ורוי אמר לה הימנותא בידא דההיא איתתא אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא וחוגרני צידעי מן הפסח עד העצרת אלא (קהלת ח, א) חכמת אדם תאיר פניו
Un saducéen dit à Rabbi Yehouda : Ton visage ressemble soit à celui des prêteurs à intérêt, soit à celui des éleveurs de porcs. Il lui dit : Pour les Juifs, les deux sont interdits ! Mais j’ai vingt-quatre lieux d’aisances entre ma maison et la maison d’étude, et à chaque fois j’entre dans chacun d’eux.
אמר לי' ההוא צדוקי לרבי יהודה פניך דומין אי כמלוי רבית אי כמגדלי חזירין א"ל ביהודאי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא אית לי מן ביתא עד בי מדרשא וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד
Rabbi Yehouda, quand il allait à la maison d’étude, prenait une cruche sur son épaule ; il disait : Grand est le travail, car il honore celui qui l’accomplit. Rabbi Chimon prenait une corbeille sur son épaule ; il disait : Grand est le travail, car il honore celui qui l’accomplit.
ר' יהודה כד אזיל לבי מדרשא שקיל גולפא על כתפיה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה רבי שמעון שקיל צנא על כתפיה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה
La femme de Rabbi Yehouda sortit, prit de la laine et fit un manteau grossier. Quand elle sortait au marché, elle s’en couvrait, et quand Rabbi Yehouda sortait pour prier, il s’en couvrait et priait ; et quand il s’en couvrait, il récitait la bénédiction : « Béni soit Celui qui m’a revêtu d’un manteau. »
דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא עבדה גלימא דהוטבי כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל
Une fois, Rabban Chimon ben Gamliel décréta un jeûne. Rabbi Yehouda ne vint pas à l’assemblée du jeûne. On lui dit : Il n’a pas de quoi se couvrir. Il lui envoya un manteau, et il ne l’accepta pas.
זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא אמרין ליה לא אית ליה כסויא שדר ליה גלימא ולא קביל
Original : Nedarim 49b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.