grâce à la femme de Turnus Rufus ; et grâce à Ketia bar Chalom.
ומן אשתו של טורנוסרופוס ומן קטיעא בר שלום:
Nedarim 50b נדרים
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Gamda donna quatre zouz à des marins pour lui rapporter quelque chose. Ils ne trouvèrent rien et lui rapportèrent avec cet argent un singe. [Le singe] s’échappa et entra dans un trou ; ils creusèrent derrière lui et le trouvèrent couché sur des perles. Ils les lui apportèrent toutes.
רב גמדא יהיב ד' זוזי לספונאי לאתויי בהון מידעם לא אשכחו אתיוה ליה בהון קופא אישתמיט על לחרתא חפרו בתריה אשכחוה דרביע על מרגלייתא אייתינון ליה כולהון
La fille de l’empereur dit à Rabbi Yehochoua ben ’Hanania : Une Torah glorieuse dans un vase laid ! Il lui dit : Apprends de la maison de ton père : dans quoi met-on le vin ? Elle lui dit : Dans des récipients de terre. Il lui dit : Tout le monde [met le vin] dans de la terre, et vous aussi dans des récipients de terre ? Mettez-le, vous, dans des récipients d’argent et d’or !
אמרה ליה בת קיסר לרבי יהושע בן חנניה תורה מפוארה בכלי מכוער א"ל למדי מבית אבוך במה מניחין יין אמרה ליה במאני דפחרא אמר לה כולי עלמא בפחרא ואתון במאני דפחרא אתון אחיתון במאני דכספא ודהבא
Elle alla, mit du vin dans des récipients d’argent et d’or, et il s’aigrit. Il lui dit : De même la Torah. — Mais il y en a qui sont beaux et savants ! Il lui dit : S’ils étaient laids, ils seraient plus savants encore.
אזלת ורמת חמרא במאני דכספא ודהבא וסרי אמר לה אף אורייתא כן והאיכא שפירין וגמירין אמר לה אי הוו סנו הוו גמירין טפי
Une femme vint de Nehardea devant Rav Yehouda pour un procès et fut condamnée par le jugement. Elle lui dit : Chmouel, ton maître, jugeait-il ainsi ? Il lui dit : Tu le connaissais ? Elle lui dit : Oui ; petit, avec un gros ventre, noir, avec de grandes dents. Il lui dit : Tu es venue pour le mépriser ! Que cette femme soit mise au ban ! Elle éclata et mourut.
ההיא דאתיא לקמיה דרב יהודה מנהרדעא לדינא ואיתחייבת מן דינא אמרה ליה שמואל רבך הכי דנן אמר לה ידעת ליה אמרה ליה אין גוצא ורבה כריסיה אוכם ורבה שיניה אמר לה לבזוייה קאתית תיהוי ההיא אתתא בשמתא פקעה ומתה:
« Et il a droit à l’œuf tourmita. » Qu’est-ce que l’œuf tourmita ? Chmouel dit : Un esclave qui sait le préparer vaut mille dinars. On le plonge mille fois dans de l’eau chaude et mille fois dans de l’eau froide, jusqu’à ce qu’il rapetisse au point qu’on puisse l’avaler ; et s’il y a une plaie [dans le corps], il s’y attache ; et quand il sort et revient, le médecin sait de quel remède on a besoin et de quoi [le malade] mourra.
ומותר בביצה טורמיטא: מאי ביצה טורמיטא אמר שמואל עבדא דעביד לה שוי אלפא דינרי ומעייל לה אלפא זימני במיא חמימי ואלפא זימני במיא קרירי עד דמתזוטרא כי היכי דבלעיתה ואם אית כיבא סריך עלה וכד נפקא ואתיא ידע אסיא מאי סמא מתבעי ליה ובמאי מתי
Chmouel s’examinait lui-même au moyen de l’eau de chou, au point que les gens de sa maison s’arrachaient les cheveux à son sujet.
שמואל הוה בדיק נפשיה בקולחא עד דמסתרין אינשי ביתיה עליה שעריהון
Nous avons appris là-bas : S’il travaillait sur des kelofsin, il ne mangera pas des benot chéva ; sur des benot chéva, il ne mangera pas des kelofsin. Que sont les kelofsin ? Une espèce de figues dont on fait des gâteaux de figues.
תנן התם היה עושה בכלופסין לא יאכל בבנות שבע בבנות שבע לא יאכל בכלופסין מאי כלופסין מינא דתאיני דעבדין מנהון לפדי
Un homme donna un esclave à son prochain pour lui apprendre mille sortes de gâteaux ; il lui en apprit huit cents. Il l’assigna en justice devant Rabbi. Rabbi dit : Nos pères disaient : « Nous avons oublié le bien » ; nous, nous ne l’avons même pas vu de nos yeux.
ההוא גברא דיהב עבדא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי אגמריה תמני מאה אזמניה לדינא לקמיה דרבי אמר רבי אבותינו אמרו נשינו טובה אנו אפילו בעינינו לא ראינו
Rabbi fit un festin de noces pour Rabbi Chimon, son fils. Il inscrivit sur la maison des noces : Vingt-quatre mille myriades de dinars ont été dépensés pour cette maison des noces. Il n’invita pas Bar Kappara. Celui-ci lui dit : Si pour ceux qui transgressent Sa volonté c’est ainsi, pour ceux qui font Sa volonté, combien plus ! Il l’invita. Il dit : Si pour ceux qui font Sa volonté c’est ainsi en ce monde-ci, pour le monde à venir, combien plus !
רבי עבד ליה הלולא לר"ש ברבי כתב על בית גננא עשרין וארבעה אלפין ריבואין דינרין נפקו על בית גננא דין ולא אזמניה לבר קפרא אמר ליה אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה אזמניה אמר לעושי רצונו בעולם הזה כך לעוה"ב עאכ"ו:
Le jour où Rabbi riait, un malheur venait sur le monde. Il dit à Bar Kappara : Ne me fais pas rire, et je te donnerai quarante séa de blé. Il lui dit : Que le maître voie
יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא א"ל לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גריוי חיטי א"ל ליחזי מר
Original : Nedarim 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.