Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
que je prends la séa que je veux. Il prit un grand panier, l’enduisit de poix, le renversa sur sa tête, alla et lui dit : Que le maître me mesure quarante séa de blé, que je réclame de toi ! Rabbi rit. Il lui dit : Ne t’avais-je pas averti de ne pas me faire rire ? Il lui dit : C’est le blé que je réclame que je prends.
דכל גריוא דבעינא שקילנא שקל דיקולא רבה חפייה כופרא וסחפיה על רישיה ואזל ואמר ליה ליכיל לי מר ארבעין גריוי חיטי דרשינא בך אחוך רבי א"ל לאו אזהרתך דלא תבדחן א"ל חיטי דרשינא קא נסיבנא
Bar Kappara dit à la fille de Rabbi : Demain je boirai du vin à la danse de ton père et aux castagnettes de ta mère. Ben Éléacha était le gendre de Rabbi, et il était très riche ; [Rabbi] l’invita au festin de noces de Rabbi Chimon, fils de Rabbi.
א"ל בר קפרא לברתיה דרבי למחר שתינא חמרא בריקודא דאבוך ובקירקני דאמך בן אלעשה חתניה דרבי הוה ועשיר גדול הוה אזמניה לבי הילולא דרבי שמעון ברבי
Bar Kappara dit à Rabbi : Que signifie « abomination » (Lv 20, 13) ? Tout ce que Rabbi lui disait — que c’est ainsi —, Bar Kappara le réfutait. [Rabbi] lui dit : Explique-le, toi. Il lui dit : Que ta femme vienne me verser à boire. Elle vint et lui versa. Il dit à Rabbi : Lève-toi, danse pour moi, et je te dirai : Ainsi a dit le Miséricordieux : to’éva [« abomination »], to’é ata bah, « tu t’égares en elle ».
א"ל בר קפרא לרבי מאי (ויקרא כ, יג) תועבה כל דא"ל רבי דהכין הוא תועבה פרכה בר קפרא א"ל פרשיה את א"ל תיתי דביתכי תירמי לי נטלא אתת רמיא ליה א"ל לר' קום רקוד לי דאימר לך הכי אמר רחמנא תועבה תועה אתה בה
À la coupe suivante, il lui dit : Que signifie « confusion » [tével](Lv 18, 23) ? Il lui dit : [Fais] comme la première fois. Il lui dit : Fais-le pour moi et je te le dirai. Il le fit. Il lui dit : tével, c’est-à-dire tavline yech bah, « il y a des épices en elle » : cette union est-elle différente de toutes les autres unions ?
לכסא אחרינא א"ל מאי (ויקרא יח, כג) תבל א"ל כי עניינא קדמאה א"ל עיביד לי דאומר לך עבד אמר ליה תבל הוא תבלין יש בה מי שניא הדא ביאה מן כולהון ביאות
Il lui dit : Et que signifie « infamie » [zima](Lv 18, 17) ? Il lui dit : Fais comme la première fois. Il le fit, et il lui dit : zo ma hi, « celle-ci, qu’est-elle ? ». Ben Éléacha ne put le supporter ; il se leva et sortit de là, lui et sa femme.
אמר ליה ומאי (ויקרא יח, יז) זימה אמר ליה עיביד כי עניינא קדמאה עבד ואמר ליה זו מה היא לא יכיל בן אלעשה למיסבל קם ונפק הוא ואינתתיה מתמן
Qu’en est-il de Ben Éléacha ? Car il a été enseigné : Ce n’est pas pour rien que Ben Éléacha dépensa son argent, mais pour montrer par lui la coupe de cheveux du grand prêtre,
מאי בן אלעשה דתניא לא לחנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא להראות בהן תספורת של כ"ג
ainsi qu’il est écrit : « Ils tailleront soigneusement [les cheveux de] leur tête » (Ez 44, 20). Il a été enseigné : à la manière de la louleinit. Qu’est-ce que la louleinit ? Rav Yehouda dit : Une coupe particulière. Comment est-elle ? Rava dit : la pointe de celui-ci à côté de la racine de celui-là ; et c’est la coupe du grand prêtre.
דכתיב (יחזקאל מד, כ) כסום יכסמו את ראשיהם תנא כעין לולינית מאי לולינית א"ר יהודה תספרתא יחידתא היכי דמי אמר רבא ראשו של זה בצד עיקרו של זה והיינו תספורת של כהן גדול:
« Et à la courge remoutsa. » Qu’est-ce que la courge remoutsa ? Chmouel dit : La courge karkouzaï. Rav Achi dit : Une courge enfouie dans la cendre chaude.
ובדלעת הרמוצה: מאי דלעת הרמוצה אמר שמואל קרא קרקוזאי רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ
Ravina objecta à Rav Achi : Rabbi Ne’hemya dit : La courge araméenne est la courge égyptienne ; elle est kilayim avec la grecque, kilayim avec la remoutsa. C’est une réfutation.
איתיביה רבינא לרב אשי רבי נחמיה אומר דלעת ארמית היא דלעת המצרית כלאים עם היונית כלאים עם הרמוצה תיובתא:
MICHNA: Celui qui fait vœu [de s’abstenir] des préparations de marmite n’est interdit que de ce qui est préparé par ébullition. S’il dit : « Konam, que je ne goûte pas de ce qui descend dans la marmite », il est interdit de tout ce qui est préparé dans la marmite.
מתני' הנודר ממעשה קדרה אין אסור אלא ממעשה רתחתא אמר קונם היורד לקדרה שאני טועם אסור בכל הנעשה בקדרה:
GUEMARA: Il a été enseigné : Celui qui fait vœu [de s’abstenir] de ce qui descend dans la marmite est interdit de ce qui descend dans la poêle, car cela est déjà descendu dans la marmite avant de descendre dans la poêle. [S’il fait vœu] de ce qui descend dans la poêle, il a droit à ce qui descend dans la marmite. De ce qui est préparé dans la marmite, il a droit à ce qui est préparé dans la poêle ; de ce qui est préparé dans la poêle, il a droit à ce qui est préparé dans la marmite.
גמ' תניא הנודר מן היורד לקדרה אסור ביורד לאלפס שכבר ירד לקדרה קודם שיורד לאלפס מן היורד לאלפס מותר ביורד לקדרה מן הנעשה בקדרה מותר בנעשה באלפס מן הנעשה באלפס מותר בנעשה בקדרה
Celui qui fait vœu [de s’abstenir] de ce qui descend dans le four n’est interdit que du pain ; et s’il a dit : « Toute préparation de four [est interdite] pour moi », il est interdit de tout ce qui est préparé dans le four.
הנודר מן היורד לתנור אין אסור אלא בפת ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשים בתנור:
Original : Nedarim 51a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.