GUEMARA: On oppose [une Michna] : [Celui qui fait vœu de s’abstenir] des lentilles est interdit des galettes de lentilles, et Rabbi Yossé permet.
גמ׳ ורמינהו מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר
Nedarim 52b נדרים
Structure du débat :Michna 1Question 2Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce n’est pas difficile : l’un [parle] selon son lieu et l’autre selon son lieu. Au lieu des Rabbanan, on appelle le lait « lait » et le petit-lait « petit-lait » ; au lieu de Rabbi Yossé, on appelle aussi le petit-lait « petit-lait de lait ».
לא קשיא מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקומא קומא באתריה דרבי יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא
Il a été enseigné : Celui qui fait vœu [de s’abstenir] du lait a droit au petit-lait ; du petit-lait, il a droit au lait ; du lait, il a droit au fromage ; du fromage, il a droit au lait ; du jus, il a droit au dépôt ; du dépôt, il a droit au jus. S’il a dit : « Cette viande [est interdite] pour moi », il est interdit d’elle, de son jus et de son dépôt.
תניא הנודר מן החלב מותר בקום מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הגבינה מותר בחלב מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אם אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפו
Celui qui fait vœu [de s’abstenir] du vin a droit à un mets cuisiné qui a le goût du vin. S’il dit : « Konam ce vin, que je n’en goûte pas », et qu’il est tombé dans le mets cuisiné, s’il y a le goût du vin, celui-ci est interdit.
הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין הרי זה אסור:
MICHNA: Celui qui fait vœu [de s’abstenir] des raisins a droit au vin ; des olives, il a droit à l’huile. S’il dit : « Konam ces olives et ces raisins, que je n’en goûte pas », il est interdit d’eux et de ce qui en sort.
מתני׳ הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן:
GUEMARA: Rami bar ’Hama demanda : Est-ce « ces » qui est déterminant, ou « que je n’en goûte pas » qui est déterminant ?
גמ׳ בעי רמי בר חמא אלו דוקא או שאיני טועם דוקא
Si tu penses que « ces » est déterminant, pourquoi « que je n’en goûte pas » ? Il nous apprend ceci : bien qu’il ait dit « que je n’en goûte pas », s’il a dit « ces », il est interdit, et sinon, non.
אי ס"ד אלו דוקא שאיני טועם למ"ל הא קמ"ל דאע"ג דאמר שאיני טועם אי דאמר אלו מיתסר ואי לא לא
Rava dit : Viens et écoute : « Konam soient ces fruits pour moi », « Konam soient-ils à ma bouche » : il est interdit de ce qui les remplace et de ce qui en pousse. Donc, de ce qui en sort, il est permis !
אמר רבא ת"ש קונם פירות האלו עלי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן הא ביוצא מהן מותר
Il en est de même : même de ce qui en sort, il est interdit ; mais il était préférable de nous apprendre que ce qui les remplace est comparable à ce qui en pousse.
ה"ה דאפי' ביוצא מהן אסור והא עדיפא ליה לאשמועינן דחילופיהן כגידוליהן דמי
Viens et écoute : « Que je ne mange pas » et « que je ne goûte pas » : il a droit à ce qui les remplace et à ce qui en pousse. Donc, de ce qui en sort, il est interdit ! Puisqu’il n’a pas mentionné dans la première partie ce qui en sort, il ne l’a pas mentionné non plus dans la dernière partie.
ת"ש שאיני אוכל ושאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן הא היוצא מהן אסור איידי דלא נסיב ברישא יוצא מהן לא נסיב נמי בסיפא יוצא מהן
Viens et écoute : Rabbi Yehouda dit : Il arriva que Rabbi Tarfon m’interdit des œufs qui avaient cuit avec elle. On lui dit : Dans quel cas ? Lorsqu’il a dit : « Cette viande [est interdite] pour moi » ; car celui qui fait vœu [de s’abstenir] d’une chose, et qu’elle s’est mêlée à une autre et y donne du goût, celle-ci est interdite.
ת"ש אמר ר' יהודה מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו אמרו לו אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר ויש בו בנותן טעם הרי זה אסור
Au sujet de « ces », nous ne posons pas la question, car c’est déterminant ; la question que nous posons porte sur « que je ne goûte pas » : est-il déterminant ou non ?
באלו לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא כי מיבעיא לן בשאיני טועם דוקא או לאו דוקא
Viens et écoute : « Que je ne goûte pas de dag [ou de] daguim » : il est interdit d’eux, qu’ils soient grands ou petits, crus ou cuits ; et il a droit au tarit haché et à la saumure.
ת"ש דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ובציר
אמר רבא וכבר יצא מהן:
Original : Nedarim 52b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.