Structure du débat :Michna 2Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui fait vœu [de s’abstenir] des dattes a droit au miel de dattes ; des raisins d’automne, il a droit au vinaigre de raisins d’automne. Rabbi Yehouda ben Beteira dit : Tout ce dont le nom du produit dérivé est appelé d’après lui, si l’on fait vœu [de s’abstenir] de lui, on est interdit de ce qui en sort. Et les Sages permettent.
מתני׳ הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מסתוניות מותר בחומץ סתוניות רבי יהודה בן בתירא אומר כל ששם תולדתו קרויה עליו ונודר הימנו אסור ביוצא הימנו וחכמים מתירים:
Il y a entre eux ce qui a été enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar a dit cette règle : Tout ce qu’on a l’habitude de manger, et dont on a l’habitude de manger ce qui en sort — par exemple les dattes et le miel de dattes —, si l’on fait vœu [de s’abstenir] de lui, on est interdit de ce qui en sort ; si l’on fait vœu [de s’abstenir] de ce qui en sort, on est interdit de lui.
איכא בינייהו הדא דתניא כלל זה אר"ש בן אלעזר כל שדרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול כגון תמרים ודבש תמרים נדר בו אסור ביוצא ממנו נודר מיוצא ממנו אסור בו
Tout ce qu’on n’a pas l’habitude de manger, mais dont on a l’habitude de manger ce qui en sort, si l’on fait vœu [de s’abstenir] de lui, on n’est interdit que de ce qui en sort, car on n’avait en vue que ce qui en sort.
כל שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול נודר בו אין אסור אלא ביוצא ממנו שלא נתכוון זה אלא ליוצא ממנו:
MICHNA: Celui qui fait vœu [de s’abstenir] du vin a droit au vin de pommes ; de l’huile, il a droit à l’huile de sésame ; du miel, il a droit au miel de dattes ; du
מתני׳ הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין מן הדבש מותר בדבש תמרים מן
vinaigre, il a droit au vinaigre de raisins d’automne ; des poireaux, il a droit aux kaflotot ; des légumes, il a droit aux légumes des champs, car c’est un nom qualifié.
החומץ מותר בחומץ סתוניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות השדה שהוא שם לוויי:
GUEMARA: Il a été enseigné : Celui qui fait vœu [de s’abstenir] de l’huile, en terre d’Israël, a droit à l’huile de sésame et est interdit de l’huile d’olive ; en Babylonie, il est interdit de l’huile de sésame et a droit à l’huile d’olive. Dans un lieu où l’on se sert de l’une et de l’autre, il est interdit de l’une et de l’autre.
גמ׳ תניא הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית מקום שמסתפקין מזה ומזה אסור בזה ובזה
C’est évident ! Ce n’est nécessaire que lorsque la plupart se servent de l’une. On aurait pu dire : suivons la majorité ; il nous apprend [qu’on ne le fait pas] : dans le doute sur un interdit, [on tranche] avec rigueur.
פשיטא לא צריכא דרובא מן חד מסתפקין מהו דתימא איזיל בתר רובא קא משמע לן ספק איסורא לחומרא
Celui qui fait vœu [de s’abstenir] des légumes, pendant les autres années du cycle de sept ans, est interdit des légumes du jardin et a droit aux légumes des champs ; pendant la septième année, il est interdit des légumes des champs et a droit aux légumes du jardin. Rabbi Abbahou dit au nom de Rabbi ’Hanina ben Gamliel :
הנודר מן הירק בשאר שני שבוע אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה ובשביעית אסור בירקות השדה ומותר בירקות הגינה אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל
Original : Nedarim 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.