On ne l’a enseigné que lorsqu’elle n’a pas de cycle pour les jours [seuls], mais qu’elle a un cycle pour les jours et les sauts : puisque la chose dépend d’une action, dis qu’elle n’a pas sauté et n’a pas vu. Mais si elle a un cycle pour les jours, il est interdit d’avoir des rapports.
לא שנו אלא שאין לה וסת לימים אלא יש לה וסת לימים ולקפיצות כיון דבמעשה תליא מילתא אימא לא קפיץ ולא חזאי אבל יש לה וסת לימים אסורה לשמש
Il lui dit : Est-ce pour [celle qui a] certainement vu que Rabbi Yo’hanan l’a dit ? Disons que Rabbi Yo’hanan l’a dit [lorsqu’il y a] doute si elle a vu ou si elle n’a pas vu ; et si tu en viens à dire qu’elle a vu, dis qu’elle s’est immergée.
אמר ליה אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן אימר דאמר רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואם תמצא לומר ראתה אימא טבלה
Et il ne le fait pas ? N’a-t-on pas enseigné : Un compagnon qui est mort et a laissé un grenier plein de fruits, même s’ils sont du jour même, ils sont présumés rectifiés. Or ici, il s’agit d’un produit certainement non prélevé, avec un doute s’il a été dîmé ou s’il n’a pas été dîmé, et le doute vient faire sortir de la certitude !
ולא והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא ודאי טבל ספק מעושר ספק אינו מעושר וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
Là, c’est certitude contre certitude, selon Rav ’Hanina de ’Hozaï, car Rav ’Hanina de ’Hozaï a dit : Il y a présomption pour un compagnon qu’il ne laisse pas sortir de sous sa main une chose non rectifiée.
התם ודאי וודאי הוא כדרב חנינא חוזאה דאמר רב חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
Et si tu veux, dis : c’est doute contre doute, selon Rabbi Ochaya, car Rabbi Ochaya a dit : Un homme peut user d’un stratagème pour sa récolte, et la rentrer avec sa balle afin que son bétail en mange et qu’elle soit exemptée de la dîme.
ואיבעית אימא ספק וספק הוא וכדרבי אושעיא דא"ר אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
Et encore : un doute ne fait-il pas sortir d’une certitude ? N’a-t-on pas enseigné : Il arriva que la servante d’un certain presseur d’olives à Rimon jeta un avorton dans une fosse, et un cohen vint et y regarda pour savoir si c’était un mâle ou une femelle.
ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי והתניא מעשה בשפחתו של מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה
Or ici, elle a certainement jeté un avorton ; doute si elles l’ont traîné, doute si elles ne l’ont pas traîné, et le doute vient faire sortir de la certitude !
והא הכא דודאי הטילה נפל ספק גררוהו ספק לא גררוהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
Ne dis pas « elle a jeté un avorton dans la fosse », mais dis :
לא תימא הטילה נפל לבור אלא אימא
Original : Niddah 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.