et nous déduisons de celle qui est libre des deux côtés. Et c’est pour cela que le Miséricordieux a rendu [le mot] libre des deux côtés au sujet de la bête : afin qu’on ne déduise pas de celle qui est libre d’un côté.
וילפינן מופנה משני צדדין ולהכי אפניה רחמנא לבהמה משני צדדין כי היכי דלא נגמר מן מופנה מצד אחד
Rav A’ha fils de Rava l’enseigne au nom de Rabbi Éléazar dans le sens de l’indulgence : toute analogie verbale qui n’est pas libre du tout, on en tire un enseignement et on peut la réfuter ; libre d’un côté, selon Rabbi Yichmaël, on en tire un enseignement et on ne peut pas la réfuter ; selon les Sages, on en tire un enseignement et on peut la réfuter ; libre des deux côtés, de l’avis de tous, on en tire un enseignement et on ne peut pas la réfuter.
רב אחא בריה דרבא מתני לה משמיה דרבי אלעזר לקולא כל גזרה שוה שאינה מופנה כל עיקר למדין ומשיבין מופנה מצד אחד לרבי ישמעאל למדין ואין משיבין לרבנן למדין ומשיבין מופנה משני צדדין דברי הכל למדין ואין משיבין
La différence est que là où l’on trouve [une analogie] libre d’un côté et [une autre] pas libre du tout, et que ni l’une ni l’autre n’a de réfutation, nous laissons celle qui n’est pas libre du tout et nous déduisons de celle qui est libre d’un côté.
נ"מ היכא דמשכחת לה מופנה מצד אחד ושאינה מופנה כל עיקר ולאו להאי אית ליה פירכא ולאו להאי אית ליה פירכא שבקינן שאינה מופנה כל עיקר וגמרינן ממופנה מצד אחד
Rabbi Ami lui dit : mais alors, celle qui avorte d’une figure de montagne, sa mère devrait être impure de l’impureté de l’accouchement, ainsi qu’il est dit : « Car voici Celui qui forme les montagnes et crée le vent » (Am 4, 13) ! Il lui dit : avorte-t-elle d’une montagne ? C’est d’une pierre qu’elle avorte ; cela s’appelle une motte.
א"ל רבי אמי אלא מעתה המפלת דמות הר אמו טמאה לידה שנאמר (עמוס ד:יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח אמר ליה הר מי קא מפלת אבן היא דקא מפלת ההוא גוש איקרי
Mais alors, celle qui avorte d’un vent, sa mère devrait être impure de l’impureté de l’accouchement, puisque le terme « création » est dit à son sujet comme au sujet de l’homme, car il est écrit : « et crée le vent » (Am 4, 13) ! Et si tu dis qu’il n’est pas libre — puisqu’il aurait dû écrire « Celui qui forme les montagnes et le vent », et qu’il est écrit « et crée le vent », déduis-en qu’il est libre !
אלא מעתה המפלת רוח תהא אמו טמאה לידה הואיל ונאמרה בו בריאה כאדם דכתיב (עמוס ד ) ובורא רוח וכי תימא לא מופנה מדהוה ליה למכתב יוצר הרים ורוח וכתיב ובורא רוח ש"מ לאפנויי
Il lui dit : on déduit des paroles de la Torah à partir de paroles de la Torah, mais on ne déduit pas des paroles de la Torah à partir des paroles de la tradition [prophétique].
א"ל דנין דברי תורה מדברי תורה ואין דנין דברי תורה מדברי קבלה
Mais alors, celle qui avorte d’une figure de serpent, sa mère devrait être impure de l’impureté de l’accouchement, puisque le globe de son œil est rond comme celui de l’homme ! Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, qu’on enseigne « serpent » !
אלא מעתה המפלת דמות נחש תהא אמו טמאה לידה הואיל וגלגל עינו עגולה כשל אדם וכי תימא הכי נמי ליתני נחש
S’il avait enseigné « serpent », j’aurais dit que c’est pour le serpent que les Sages divergent avec Rabbi Meïr, parce que la « formation » n’est pas écrite à son sujet ; mais pour la bête domestique et la bête sauvage, ils ne divergent pas, puisque la « formation » est écrite à leur sujet.
אי תנא נחש הוה אמינא בנחש הוא דפליגי רבנן עליה דר"מ דלא כתיב ביה יצירה אבל בהמה וחיה לא פליגי דכתיבא ביה יצירה
Mais au sujet des défauts, il est enseigné : celle dont le globe de l’œil est rond comme celui de l’homme ! Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de la pupille noire ; là, du blanc.
והא גבי מומין קתני לה את שגלגל עינו עגול כשל אדם לא קשיא הא באוכמא הא בציריא
Rabbi Yannaï dit : c’est la raison de Rabbi Meïr : puisque leurs yeux sont orientés vers l’avant comme ceux de l’homme. Mais il y a l’oiseau, dont les yeux ne sont pas orientés vers l’avant, et Rabbi Meïr dit qu’il est impur ! Abayé dit : pour le hibou et le grand-duc, mais pas pour les autres oiseaux.
רבי ינאי אמר היינו טעמא דר"מ הואיל ועיניהם הולכות לפניהם כשל אדם והרי עוף דאין עיניו הולכות לפניו וקאמר ר"מ דטמא אמר אביי בקריא וקיפופא ובשאר עופות לא
On objecta : Rabbi ’Hanina ben Antigonos dit : les paroles de Rabbi Meïr semblent [justes] pour la bête domestique et la bête sauvage, et les paroles des Sages pour les oiseaux.
מיתיבי ר' חנינא בן (אנטיגנוס) אומר נראין דברי ר"מ בבהמה וחיה ודברי חכמים בעופות
Quels oiseaux ? Si l’on dit le hibou et le grand-duc — en quoi la bête domestique et la bête sauvage sont-elles différentes ? Parce que leurs yeux sont orientés vers l’avant comme ceux de l’homme ; le hibou et le grand-duc aussi !
מאי עופות אילימא בקריא וקיפופא מ"ש בהמה וחיה דעיניהן הולכות לפניהן כשל אדם קריא וקיפופא נמי
Il manque quelque chose [dans le texte], et voici ce qu’il enseigne : Rabbi ’Hanina ben Antigonos dit : les paroles de Rabbi Meïr semblent [justes] pour la bête domestique et la bête sauvage, et il en va de même pour le hibou et le grand-duc ; et les paroles des Sages pour les autres oiseaux, car même Rabbi Meïr n’a divergé avec eux que pour le hibou et le grand-duc ; mais pour les autres oiseaux, il les approuve.
חסורי מיחסרא והכי קתני ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר נראין דברי ר"מ בבהמה וחיה והוא הדין לקריא וקיפופא ודברי חכמים בשאר עופות שאף ר"מ לא נחלק עמהם אלא בקריא וקיפופא אבל בשאר עופות מודי להו
Mais n’est-il pas enseigné : Rabbi Éléazar fils de Rabbi Tsadok dit : celle qui avorte d’une espèce de bête domestique ou sauvage, selon les paroles de Rabbi Meïr, c’est un enfant ; selon les paroles des Sages, ce n’est pas un enfant ; et pour les oiseaux, qu’on examine.
והתניא א"ר אלעזר בר' צדוק המפלת מין בהמה וחיה לדברי ר"מ ולד ולדברי חכמים אינו ולד ובעופות תיבדק
Rabbi Yirmeya demanda à Rabbi Zeïra : selon Rabbi Meïr, qui dit qu’une bête dans le ventre d’une femme est un véritable enfant, si son père a reçu pour elle des fiançailles, qu’en est-il ? Quelle différence cela fait-il ? Pour être interdit avec sa sœur.
בעא מיניה רבי ירמיה מר' זירא לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא קבל בה אביה קידושין מהו למאי נפקא מינה לאיתסורי באחותה
גופא אמר רב יהודה אמר רב לא אמרה רבי מאיר אלא הואיל ובמינו מתקיים אמר רב ירמיה מדפתי
Original : Niddah 23a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.