au sujet des premiers-nés, pour quelle règle ?
גבי בכורות למאי הלכתא
Nidda 26a נדה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Pour que celui qui vient après lui soit premier-né pour l’héritage, et ne soit pas premier-né pour le cohen.
לבא אחריו בכור לנחלה ואין בכור לכהן
Le sandal que nous avons appris au sujet de [l’offrande des] Keritot, pour quelle règle ?
סנדל דתנן גבי כריתות למאי הלכתא
Si elle enfante un enfant par la paroi [par incision] et un sandal par la matrice, elle apporte un sacrifice pour le sandal.
שאם תלד ולד דרך דופן וסנדל דרך רחם דמייתא קרבן אסנדל
Et selon Rabbi Chimon, qui dit que celui qui sort par la paroi est un véritable enfant, que peut-on dire ?
ולרבי שמעון דאמר יוצא דרך דופן ולד מעליא הוא מאי איכא למימר
Rabbi Yirmeya dit : si elle enfante un enfant quand elle était idolâtre, et un sandal après s’être convertie, elle apporte un sacrifice pour le sandal.
אמר רבי ירמיה שאם תלד ולד בהיותה עובדת כוכבים וסנדל לאחר שנתגיירה דמייתא קרבן אסנדל
Les rabbins le dirent devant Rav Papa : et ces réponses tiennent-elles ? N’est-il pas enseigné : quand ils sortent, ils ne sortent qu’enlacés ?
אמרוה רבנן קמיה דרב פפא ומי איתנהו להני שינויי והא תניא כשהן יוצאין אין יוצאין אלא כרוכין
Rav Papa dit : déduis-en que l’enfant enlace le sandal par son milieu et qu’ils sont placés tête-bêche. Au sujet des premiers-nés, c’est par exemple quand ils sortent par leurs têtes, de sorte que le sandal sort en premier ; au sujet des Keritot, quand ils sortent par leurs pieds, de sorte que l’enfant sort en premier.
אמר רב פפא שמע מינה מכרך כריך ליה ולד לסנדל אפלגיה ומשלחיף ליה כלפי רישיה גבי בכורות כגון שיצאו דרך ראשיהם דסנדל קדים ונפיק גבי כריתות שיצאו דרך מרגלותיהם דולד קדים ונפיק
Rav Houna bar Ta’halifa dit au nom de Rava : tu peux même dire qu’ils sont serrés exactement, et inverse les enseignements : au sujet des premiers-nés, quand ils sortent par leurs pieds : l’enfant, qui a de la vie, s’accroche et ne sort pas ; le sandal, qui n’a pas de vie, glisse et sort. Au sujet des Keritot, quand ils sortent par leurs têtes : l’enfant, qui a de la vie, dès que sa tête est sortie, c’est une naissance ; le sandal, [seulement] quand la majeure partie est sortie.
רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא אמר אפילו תימא מצומצמין ואיפוך שמעתתא גבי בכורות שיצאו דרך מרגלותיהם ולד דאית ביה חיותא סריך ולא נפיק סנדל דלית ביה חיותא שריק ונפיק גבי כריתות שיצאו דרך ראשיהן ולד דאית ביה חיותא מדנפיק רישיה הויא לידה סנדל עד דנפיק רוביה
MICHNA: Un placenta dans la maison, la maison est impure ; non que le placenta soit un enfant, mais parce qu’il n’y a pas de placenta sans enfant.
מתני׳ שליא בבית הבית טמא לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד
Rabbi Chimon dit : l’enfant s’est dissous avant de sortir.
רבי שמעון אומר נימוק הולד עד שלא יצא
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : le placenta ressemble à son début à un fil de trame, et à sa fin il ressemble à un lupin ; il est creux comme une trompette, et il n’y a pas de placenta de moins d’un téfa’h. Rabban Chimon ben Gamliel dit : le placenta ressemble au gésier des poules, d’où sortent les intestins grêles.
גמ׳ תנו רבנן שליא תחלתה דומה לחוט של ערב וסופה דומה כתורמוס וחלולה כחצוצרת ואין שליא פחותה מטפח רבי שמעון בן גמליאל אומר שליא דומה לקורקבן של תרנגולין שהדקין יוצאין ממנה
Il est enseigné : Rabbi Ochaya le petit, d’entre les collègues [dit] : il y a cinq choses dont la mesure est d’un téfa’h, et les voici : le placenta, le chofar, la nervure centrale [du loulav], la paroi de la soukka et l’hysope.
תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא חמשה שיעורן טפח ואלו הן שליא שופר שדרה דופן סוכה והאזוב
Le placenta, ce que nous avons dit. Le chofar, car il est enseigné : quelle doit être la mesure du chofar ? Rabban Chimon ben Gamliel l’a expliqué : de quoi le tenir dans sa main et qu’on en voie dépasser de chaque côté — un téfa’h.
שליא הא דאמרן שופר דתניא כמה יהא שיעור שופר פירש רבי שמעון בן גמליאל כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח
La nervure centrale, qu’est-ce ? Car Rabbi Parnakh dit au nom de Rabbi Yo’hanan : la nervure centrale du loulav doit dépasser du myrte d’un téfa’h. La paroi de la soukka, car il est enseigné : deux [parois] selon leur règle, la troisième, même d’un téfa’h. L’hysope, car Rabbi ’Hiya a enseigné : l’hysope, un téfa’h.
שדרה מה היא דא"ר פרנך אמר רבי יוחנן שדרו של לולב צריך שיהא יוצא מן ההדס טפח דופן סוכה דתניא שתים כהלכתן שלישית אפילו טפח אזוב דתני רבי חייא אזוב טפח
Rabbi ’Hanina bar Papa dit : Chila de Kfar Tamarta a interprété trois baraïtot et deux enseignements [d’Amoraïm] dont la mesure est d’un téfa’h. Deux ? C’est un seul ! Abayé dit : dis : Rabbi ’Hiya a dit : l’hysope, un téfa’h.
אמר רבי חנינא בר פפא דריש שילא איש כפר תמרתא תלת מתניתא ותרתי שמעתתא שיעורא טפח תרתי חדא היא אמר אביי אימא אמר רבי חייא אזוב טפח
Et il n’y en a pas d’autres ? N’y a-t-il pas un téfa’h sur un téfa’h, d’une hauteur d’un téfa’h, carré, qui transmet l’impureté et fait écran à l’impureté ?
ותו ליכא והאיכא טפח על טפח על רום טפח מרובע מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה
Nous parlons d’un téfa’h ; nous ne parlons pas d’un téfa’h sur un téfa’h.
טפח קאמרינן טפח על טפח לא קאמרינן
Mais il y a la pierre qui dépasse du four d’un téfa’h, et du réchaud de trois doigts : elle est rattachée.
והא איכא אבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חבור
Quand nous parlons, c’est là où ce qui est inférieur à un téfa’h n’est pas valable ; mais ici, à plus forte raison, ce qui est inférieur à un téfa’h est une poignée du four.
כי קאמרינן היכא דבציר מטפח לא חזי אבל הכא כ"ש דבציר מטפח יד תנור הוא
Mais il y a
והאיכא
Original : Niddah 26a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.