Mais selon Lévi, qui dit que ce sont deux sources, à quoi bon sept [jours] ? Un instant suffirait !
אלא ללוי דאמר שני מעינות הן למה לי שבעה במשהו סגיא
Nidda 36a נדה
Structure du débat :Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Voici ce qu’il veut dire : il faut qu’elle s’arrête un instant, pour que [ces jours] lui comptent pour les sept [jours] propres.
הכי קאמר צריכה שתפסוק משהו שיעלו לה לשבעה נקיים
Viens et entends : Les jours de sa grossesse lui comptent pour les jours de son allaitement, et les jours de son allaitement lui comptent pour les jours de sa grossesse.
ת"ש ימי עיבורה עולים לה לימי מניקותה וימי מניקותה עולים לה לימי עיבורה
Comment ? Si elle s’est arrêtée [de voir] deux [périodes] pendant les jours de sa grossesse et une pendant les jours de son allaitement, deux pendant les jours de son allaitement et une pendant les jours de sa grossesse, une et demie pendant les jours de sa grossesse et une et demie pendant les jours de son allaitement, elles lui comptent pour trois périodes.
כיצד הפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה שתים בימי מניקותה ואחת בימי עיבורה אחת ומחצה בימי עיבורה ואחת ומחצה בימי מניקותה עולין לה לג' עונות
On comprend selon Rav, qui dit que c’est une seule source : c’est pourquoi il faut une interruption de trois périodes. Mais selon Lévi, qui dit que ce sont deux sources, à quoi bon une interruption de trois périodes ? Un instant suffirait !
בשלמא לרב דאמר מעין אחד הוא משום הכי בעי הפסק שלש עונות אלא ללוי דאמר שני מעינות הן למה לי הפסק שלש עונות במשהו סגי
Voici ce qu’il veut dire : il faut qu’elle s’arrête un instant, afin qu’elles lui comptent pour trois périodes.
הכי קאמר צריכה שתפסוק משהו כדי שיעלו לה לשלש עונות
Viens et entends : Et ils sont d’accord que celle qui voit [du sang] après le sang de pureté, il lui suffit de son heure.
ת"ש ושוין ברואה אחר דם טוהר שדיה שעתה
On comprend selon Lévi, qui dit que ce sont deux sources : c’est pourquoi il lui suffit de son heure. Mais selon Rav, qui dit que c’est une seule source, pourquoi lui suffit-il de son heure ? Qu’elle soit impure [rétroactivement] pour vingt-quatre heures !
בשלמא ללוי דאמר שני מעינות הן משום הכי דיה שעתה אלא לרב דאמר מעין אחד הוא אמאי דיה שעתה תטמא מעת לעת
Parce qu’il n’y a pas le délai.
דליכא שהות
Qu’elle soit alors impure d’un examen à l’autre ! — Puisqu’il n’y a pas [d’impureté] de vingt-quatre heures, les rabbins n’ont pas non plus décrété à son sujet [l’impureté] d’un examen à l’autre.
ותטמא מפקידה לפקידה כיון דמעת לעת ליכא מפקידה לפקידה נמי לא גזרו בה רבנן
Viens et entends : L’accouchée en état d’écoulement qui a compté [les jours], n’a pas fait son immersion et a vu [du sang] : Beit Chammaï suivent leur système, et Beit Hillel suivent leur système.
תא שמע יולדת בזוב שספרה ולא טבלה וראתה הלכו ב"ש לשיטתן ובית הלל לשיטתן
On comprend selon Rav, qui dit que c’est une seule source : c’est pourquoi elle rend impur humide ou sec. Mais selon Lévi, qui dit que ce sont deux sources, pourquoi rend-elle impur humide ou sec ?
בשלמא לרב דאמר מעין אחד הוא משום הכי מטמא לח ויבש אלא ללוי דאמר שני מעינות הן אמאי מטמא לח ויבש
Lévi te répondra : Moi, je parle selon le tanna [qui dit] « Et ils sont d’accord ».
אמר לך לוי אנא דאמרי כתנא דשוין
Et si tu veux, dis [qu’il s’agit] de celle qui saigne continuellement. Mais il enseigne : « qui a compté » !
ואיבעית אימא בשופעת והא ספרה קתני
Ici, il s’agit de l’accouchée d’une fille en état d’écoulement : la première semaine, elle s’est arrêtée ; la dernière semaine, elle ne s’est pas arrêtée. Et il pense que les jours de son accouchement pendant lesquels elle ne voit pas [de sang] lui comptent pour le compte de son écoulement.
הכא ביולדת נקבה בזוב עסקינן דשבוע קמא פסקה שבוע בתרא לא פסקה וקסבר ימי לידתה שאין רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה
Ravina dit à Rav Achi : Rav Chaman de Sikhra nous a dit : Mar Zoutra est venu chez nous et a enseigné : la halakha est selon Rav dans le sens de la rigueur, et la halakha est selon Lévi dans le sens de la rigueur.
אמר ליה רבינא לרב אשי אמר לן רב שמן מסכרא אקלע מר זוטרא לאתרין ודרש הילכתא כוותיה דרב לחומרא והלכתא כוותיה דלוי לחומרא
Rav Achi a dit : La halakha est selon Rav, tant dans le sens de l’indulgence que dans le sens de la rigueur. Mareimar a enseigné : La halakha est selon Rav, tant dans le sens de l’indulgence que dans le sens de la rigueur. Et la halakha est selon Rav, tant dans le sens de l’indulgence que dans le sens de la rigueur.
רב אשי אמר הלכתא כוותיה דרב בין לקולא בין לחומרא דריש מרימר הלכתא כוותיה דרב בין לקולא בין לחומרא והלכתא כוותיה דרב בין לקולא בין לחומרא
Original : Niddah 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.