Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celle qui a un accouchement difficile est nidda. Si elle a eu un accouchement difficile pendant trois jours au cours des onze jours, puis a été soulagée pendant vingt-quatre heures et a enfanté, elle est une accouchée en état d’écoulement ; ce sont les paroles de Rabbi Eliézer.
מתני׳ המקשה נדה קשתה שלשה ימים בתוך י"א יום ושפתה מעת לעת וילדה הרי זו יולדת בזוב דברי רבי אליעזר
Combien [dure] son accouchement difficile ? Rabbi Meïr dit : Même quarante ou cinquante jours. Rabbi Yehouda dit : Son mois lui suffit. Rabbi Yossé et Rabbi Chimon disent : Il n’y a pas d’accouchement difficile au-delà de deux semaines.
כמה היא קישויה ר' מאיר אומר אפילו ארבעים וחמשים יום רבי יהודה אומר דיה חדשה ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות
Rava a dit : Pendant les jours de nidda, elle est nidda ; pendant les jours d’écoulement, elle est pure. Il est en effet enseigné dans une baraïta : Celle qui a un accouchement difficile pendant les jours de nidda est nidda ; pendant les jours d’écoulement, elle est pure.
אמר רבא בימי נדה נדה בימי זיבה טהורה והתניא המקשה בימי נדה נדה בימי זיבה טהורה
Comment ? Si elle a eu un accouchement difficile un jour et a été soulagée deux, ou a eu un accouchement difficile deux et a été soulagée un jour, ou a été soulagée, a eu un accouchement difficile, puis a été de nouveau soulagée, elle est une accouchée en état d’écoulement.
כיצד קשתה יום אחד ושפתה שנים או שקשתה שנים ושפתה יום אחד או ששפתה וקשתה וחזרה ושפתה הרי זו יולדת בזוב
Mais si elle a été soulagée un jour et a eu un accouchement difficile deux, ou a été soulagée deux et a eu un accouchement difficile un jour, ou a eu un accouchement difficile, a été soulagée, puis a de nouveau eu un accouchement difficile, elle n’est pas une accouchée en état d’écoulement. Règle générale : la difficulté proche de l’accouchement, elle n’est pas une accouchée en état d’écoulement ; le soulagement proche de l’accouchement, elle est une accouchée en état d’écoulement.
אבל שפתה יום אחד וקשתה שנים או ששפתה שנים וקשתה יום אחד או שקשתה ושפתה וחזרה וקשתה אין זו יולדת בזוב כללו של דבר קושי סמוך ללידה אין זו יולדת בזוב שופי סמוך ללידה הרי זו יולדת בזוב
’Hanania, fils du frère de Rabbi Yehochoua, dit : Toute [femme] dont l’accouchement difficile a commencé le troisième [jour], même si elle a été soulagée toute la journée, n’est pas une accouchée en état d’écoulement.
חנניא בן אחי ר' יהושע אומר כל שחל קישויה בשלישי שלה אפילו כל היום כולו בשופי אין זו יולדת בזוב
D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Car nos maîtres ont enseigné : « Son sang » (Lv 15, 25) : son sang [venant] d’elle-même, et non à cause d’un fœtus.
Tu dis : à cause d’un fœtus ; ou n’est-ce pas plutôt : à cause d’une contrainte ? Lorsqu’il dit : « Et une femme, si son sang coule » (Lv 15, 25), la contrainte est [déjà] mentionnée. Comment donc expliquer « son sang » ? Son sang [venant] d’elle-même, et non à cause d’un fœtus.
אתה אומר מחמת ולד או אינו אלא מחמת אונס כשהוא אומר (ויקרא טו, כה) ואשה כי יזוב זוב דמה הרי אונס אמור הא מה אני מקיים דמה דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד
Et qu’as-tu vu pour déclarer pur [le sang dû] au fœtus et impur [celui dû] à la contrainte ? Je déclare pur dans le cas du fœtus, après lequel il y a une pureté, et je déclare impur dans le cas de la contrainte, après laquelle il n’y a pas de pureté.
ומה ראית לטהר את הולד ולטמא באונס מטהר אני בולד שיש טהרה אחריו ומטמא אני באונס שאין טהרה אחריו
Au contraire, je déclarerais pur dans le cas de la contrainte, puisque la contrainte chez le zav est pure ! — Nous nous occupons maintenant de la femme, et nous n’avons pas trouvé de contrainte [qui purifie] chez la femme.
אדרבה מטהר אני באונס שכן אונס בזב טהור השתא מיהא באשה קיימינן ואונס באשה לא אשכחן
Et si tu veux, dis : qu’as-tu en tête ? Déclarer pur dans le cas de la contrainte et impur dans le cas du fœtus ? Il n’y a pas de contrainte plus grande que celle-là !
ואיבעית אימא מאי דעתיך לטהורי באונס ולטמויי בולד אין לך אונס גדול מזה
Tu dis : un fœtus ; ou n’est-ce pas plutôt une contrainte ? Lorsqu’il dit : « Et une femme, si elle a un écoulement » (Lv 15, 19), la contrainte est [déjà] mentionnée. Comment donc expliquer « son écoulement » ? Son écoulement [venant] d’elle-même, et non à cause d’un fœtus !
אתה אומר ולד או אינו אלא אונס כשהוא אומר (ויקרא טו, יט) ואשה כי תהיה זבה הרי אונס אמור הא מה אני מקיים זובה זובה מחמת עצמה ולא מחמת ולד
Rech Lakich a dit : Le verset dit : « elle restera » (Lv 12, 4) : il y a pour toi une autre période où elle reste comme celle-ci. Et quelle est-elle ? C’est l’accouchement difficile pendant les jours d’écoulement. Mais dis plutôt : c’est l’accouchement difficile pendant les jours de nidda !
אמר ר"ל אמר קרא תשב יש לך ישיבה אחרת שהיא כזו ואיזו זו זו קושי בימי זיבה ואימא זו קושי בימי נדה
Le père de Chmouel a donc dit : Le verset dit : « Et elle sera impure deux semaines, comme dans sa nidda » (Lv 12, 5) : et non comme dans son écoulement. On en déduit que son écoulement est pur. Et quel est-il ? C’est l’accouchement difficile pendant les jours d’écoulement.
אלא אמר אבוה דשמואל אמר קרא (ויקרא יב, ה) וטמאה שבועים כנדתה ולא כזיבתה מכלל דזיבתה טהור ואיזו זו זו קושי בימי זיבה
Et maintenant qu’il est écrit : « Et elle sera impure deux semaines, comme dans sa nidda », à quoi bon « son sang » ? S’il n’y avait pas « son sang », j’aurais dit : comme dans sa nidda et non comme dans son écoulement, même [si elle a été] soulagée ; il nous enseigne donc [le contraire].
והשתא דכתיב וטמאה שבועים כנדתה דמה למה לי אי לאו דמה הוה אמינא כנדתה ולא כזיבתה ואפילו בשופי קמ"ל
Chila bar Avina rendit une décision selon Rav. Quand Rav allait mourir, il dit à Rav Assi : Va le dissuader, et s’il n’écoute pas, instruis-le. Celui-ci comprit : excommunie-le.
שילא בר אבינא עבד עובדא כוותיה דרב כי קא נח נפשיה דרב א"ל לרב אסי זיל צנעיה ואי לא ציית גרייה הוא סבר גדייה א"ל
Après que Rav fut mort, il lui dit : Reviens [sur ta décision], car Rav est revenu sur la sienne. Il lui répondit : S’il était revenu sur la sienne, il me l’aurait dit à moi. Comme il n’écoutait pas, il l’excommunia. Il lui dit : Le maître ne craint-il pas le feu ?
בתר דנח נפשיה דרב א"ל הדר בך דהדר ביה רב א"ל אם איתא דהדר ביה לדידי הוה אמר לי לא ציית גדייה א"ל ולא מסתפי מר מדליקתא
Il lui répondit : Je suis Issi ben Yehouda, qui est Issi ben Gour Arié, qui est Issi ben Gamliel, qui est Issi ben Mahalalel : un mortier de bronze que la rouille ne domine pas. Il lui dit : Et moi, je suis Chila bar Avina : un pilon de fer qui brise le mortier de bronze.
א"ל אנא איסי בן יהודה דהוא איסי בן גור אריה דהוא איסי בן גמליאל דהוא איסי בן מהללאל אסיתא דנחשא דלא שליט ביה רקבא א"ל ואנא שילא בר אבינא בוכנא דפרזלא דמתבר אסיתא דנחשא
Rav Assi tomba malade. On le fit entrer dans l’eau chaude, on le sortit [comme] de l’eau froide ; on le fit entrer dans l’eau froide, on le sortit [comme] de l’eau chaude. Rav Assi mourut.
Original : Niddah 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.