et si tu veux, dis : Rabbi Chimon, et [cela porte] sur [le temps] après l’âge, et il n’admet pas la présomption de Rava.
ואיבעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא
Nidda 49a נדה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Car ils ont dit : Il est possible, etc. » Pourquoi me faut-il encore cela ? Il l’a [déjà] enseigné dans la première partie !
מפני שאמרו אפשר כו' הא תו למה לי הא תנא ליה רישא
Et si tu dis que c’est parce qu’il veut énoncer [la halakha] anonymement selon les Sages, c’est évident : [entre] un individu et la majorité, la halakha est selon la majorité !
וכי תימא משום דקא בעי למסתמה כרבנן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים
Tu aurais pu dire que la raison de Rabbi Meïr est logique, puisque les versets le soutiennent ; il nous apprend [qu’il n’en est rien]. Et si tu veux, dis : c’est parce qu’il veut enseigner [des cas] semblables.
מהו דתימא מסתברא טעמא דר"מ דקא מסייע ליה קראי קמ"ל ואיבעית אימא משום דקא בעי למתני כיוצא בו
MICHNA: De même, tout récipient d’argile qui laisse entrer [un liquide] laisse sortir ; mais il en est qui laisse sortir et ne laisse pas entrer.
מתני׳ כיוצא בו כל כלי חרס שהוא מכניס מוציא ויש שמוציא ואינו מכניס
Tout membre qui a un ongle a un os ; mais il en est qui a un os et n’a pas d’ongle.
כל אבר שיש בו צפורן יש בו עצם ויש שיש בו עצם ואין בו צפורן
Tout ce qui devient impur par le piétinement devient impur par l’impureté du mort ; mais il en est qui devient impur par l’impureté du mort et ne devient pas impur par le piétinement.
כל המטמא מדרס מטמא טמא מת ויש שמטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס
GUEMARA: [Un récipient percé de sorte qu’il] laisse entrer est inapte pour l’eau lustrale et inapte [à cesser d’être impur] en tant que tesson. [Celui qui] laisse sortir est apte pour l’eau lustrale et inapte [à cesser d’être impur] en tant que tesson.
גמ׳ מכניס פסול למי חטאת ופסול משום גסטרא מוציא כשר למי חטאת ופסול משום גסטרא
Rav Assi a dit : On enseigne que la mesure du récipient d’argile est [d’être percé de sorte] qu’il laisse entrer le liquide ; et ils n’ont dit « laisse sortir le liquide » que pour le tesson seulement. Quelle en est la raison ? Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, a dit : Parce qu’on ne dit pas « apporte un tesson pour [mettre sous] un tesson ».
אמר רב אסי שונין כלי חרס שיעורו בכונס משקה ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא
Nos maîtres ont enseigné : Comment examine-t-on un récipient d’argile pour savoir s’il a été percé [de sorte à] laisser entrer le liquide ou non ? On apporte un bassin plein d’eau et l’on met la marmite dedans : si [l’eau] y est entrée, on sait qu’elle laisse entrer le liquide ; sinon, on sait qu’elle laisse sortir le liquide.
תנו רבנן כיצד בודקין כלי חרס לידע אם ניקב בכונס משקה אם לאו יביא עריבה מלאה מים ונותן קדרה לתוכה אם כנסה בידוע שכונס משקה ואם לאו בידוע שמוציא משקה
Original : Niddah 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.