qui voit [du sang].
הרואה
Nidda 60a נדה
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
D’où [le tire-t-il] ? Par analogie avec la nidda : de même que la nidda voit [du sang], de même une non-Juive qui voit [du sang].
ממאי דומיא דנדה מה נדה דקחזיא אף נכרית דקא חזיא
Rav Chechet a dit : Rav a dit cet enseignement alors qu’il somnolait, couché ; car il est enseigné : Elle attribue [la tache] à une non-Juive ; Rabbi Meïr dit : À une non-Juive apte à voir [du sang]. Et même Rabbi Meïr ne parle que d’une femme apte à voir ; mais [qu’elle] voie effectivement, ce n’est pas nécessaire.
אמר רב ששת כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתא דתניא תולה בנכרית רבי מאיר אומר בנכרית הראויה לראות ואפילו ר"מ לא קאמר אלא בראויה לראות אבל רואה לא איצטריך
Rava a dit : Et tu penses que Rabbi Meïr [parle] dans le sens de la rigueur ? Rabbi Meïr [parle] dans le sens de l’indulgence !
אמר רבא ותסברא ר"מ לחומרא רבי מאיר לקולא
Car il est enseigné : Elle n’attribue pas à une non-Juive ; Rabbi Meïr dit : Elle attribue. — Mais alors, celle-là pose difficulté ! — Résous-la ainsi : [elle attribue] à condition qu’elle voie [du sang] ; Rabbi Meïr dit : à une femme apte à voir, même si elle ne voit pas.
דתניא אינה תולה בנכרית רבי מאיר אומר תולה ואלא קשיא הך תריץ הכי והיא שרואה ר' מאיר אומר בראויה לראות ואף ע"פ שאינה רואה
Nos maîtres ont enseigné : Elle attribue [la tache] à celle qui garde un jour pour un jour, en son second [jour],
ת"ר תולה בשומרת יום כנגד יום בשני שלה
et à celle qui compte sept [jours] et ne s’est pas immergée ; c’est pourquoi elle-même est en règle et sa compagne est compromise ; ce sont les paroles de Rabban Chimon ben Gamliel. Rabbi dit : Elle ne l’attribue pas ; c’est pourquoi toutes deux sont compromises.
ובסופרת שבעה שלא טבלה לפיכך היא מתוקנת וחברתה מקולקלת דברי רשב"ג רבי אומר אינה תולה לפיכך שתיהן מקולקלות
Et ils s’accordent qu’elle attribue à celle qui garde un jour pour un jour, en son premier [jour],
ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה
à celle qui est dans [la période] du sang de pureté, et à une vierge dont le sang est pur.
וביושבת על דם טוהר ובבתולה שדמיה טהורין
Le « c’est pourquoi » de Rabban Chimon ben Gamliel, pourquoi en ai-je besoin ? À cause de celui de Rabbi.
לפיכך דרשב"ג למה לי משום דרבי
Le « c’est pourquoi » de Rabbi, pourquoi en ai-je besoin ? Tu aurais pu dire : celle chez qui la tache a été trouvée sera compromise, l’autre ne sera pas compromise ; il nous apprend [que non].
לפיכך דרבי למה לי מהו דתימא ההיא דאשתכח כתם גבה תתקלקל אידך לא תתקלקל קמשמע לן
Rav ’Hisda a dit : Un impur et un pur qui ont marché sur deux sentiers, l’un pur et l’autre impur : nous en venons à la controverse de Rabbi et de Rabban Chimon ben Gamliel.
אמר רב חסדא טמא וטהור שהלכו בשני שבילין אחד טהור ואחד טמא באנו למחלוקת רבי ורשב"ג
Rav Ada objecta : Rabbi n’a parlé là que [d’un cas où] toutes deux sont semblables ; ici, quelle conséquence en tirons-nous ?
מתקיף לה רב אדא עד כאן לא קאמר רבי התם אלא דתרוייהו כי הדדי נינהו הכא מאי נפקא לן מינה
Et Rav ’Hisda : en fin de compte, celle-là [aussi] a besoin d’immersion.
ורב חסדא סוף סוף איהי טבילה בעיא
Il a été dit : Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, a dit : Un impur et un pur, et même un pur et un [dont l’état est] en suspens, qui ont marché sur deux sentiers, l’un impur et l’autre pur : on attribue [le sentier] impur à celui qui est en suspens, et [le sentier] pur au pur, de l’avis de tous.
איתמר א"ר יוסי בר' חנינא טמא וטהור ואפילו טהור ותלוי שהלכו בשני שבילין אחד טמא ואחד טהור תולה טמא בתלוי וטהור בטהור לדברי הכל
Rabbi Yo’hanan demanda à Rabbi Yehouda bar Livaï : Peut-on attribuer une tache à une tache ? Selon Rabbi, ne te pose pas la question :
בעא מיניה ר' יוחנן מרבי יהודה בר ליואי מהו לתלות כתם בכתם אליבא דרבי לא תבעי לך
maintenant, si là, où elle voit [du sang] de son corps, tu as dit qu’elle n’attribue pas, ici, où cela vient de l’extérieur, à plus forte raison !
השתא ומה התם דקא חזיא מגופה אמרת אינה תולה הכא דמעלמא קא אתי לא כל שכן
Ta question se pose selon Rabban Chimon ben Gamliel : est-ce là, parce qu’elle voit [du sang] de son corps, qu’on attribue, mais ici, où cela vient de l’extérieur, on n’attribue pas ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
כי תבעי לך אליבא דרשב"ג התם הוא דקא חזיא מגופה תליא הכא דמעלמא קאתי לא תליא או דלמא לא שנא
Il lui dit : On n’attribue pas. Quelle en est la raison ? Parce qu’on n’attribue pas.
א"ל אין תולין מה טעם לפי שאין תולין
Il lui objecta : On n’attribue pas une tache à une tache ? [Mais il est enseigné :] Si elle a prêté sa chemise à une non-Juive ou à celle qui est en attente à cause d’une tache, elle peut lui attribuer [la tache] !
איתיביה אין תולין כתם בכתם השאילה חלוקה לנכרית או ליושבת על הכתם הרי זו תולה בה
Celle-ci même se contredit : dans la première partie, tu dis qu’on n’attribue pas, et dans la fin, tu dis qu’on attribue ! — Ce n’est pas difficile : l’une est de Rabbi, l’autre de Rabban Chimon ben Gamliel.
הא גופה קשיא רישא אמרת אין תולין סיפא אמרת תולין הא לא קשיא הא רבי והא רשב"ג
Certains disent : L’une et l’autre sont de Rabbi : l’une [concerne] son premier [jour], l’autre son second [jour].
איכא דאמרי הא והא רבי הא בראשון שלה הא בשני שלה
Rav Achi a dit : L’une et l’autre sont de Rabban Chimon ben Gamliel, et ce n’est pas difficile :
רב אשי אמר הא והא רשב"ג ולא קשיא
Original : Niddah 60a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.