On l’examine section par section.
בודקו שכונות שכונות
Nidda 61b נדה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si de la semence s’y est perdue : [s’il est] neuf, on l’examine à l’aiguille ; usé, on l’examine au soleil. On a enseigné : Une section ne fait pas moins de trois doigts.
אבדה בו שכבת זרע חדש בודקו במחט שחוק בודקו בחמה תנא אין שכונה פחותה משלש אצבעות
Nos maîtres ont enseigné : Un vêtement dans lequel s’est perdu [un fil de] mélange interdit [de laine et de lin], on ne le vendra pas à un idolâtre, et on n’en fera pas une couverture de selle pour un âne ; mais on peut en faire un linceul pour un mort. Rav Yossef a dit : Cela montre que les commandements seront abolis dans le monde à venir.
ת"ר בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה ממנו תכריכין למת אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא
Abayé lui dit, et certains disent que ce fut Rav Dimi : Mais Rabbi Mani a dit au nom de Rabbi Yannaï : On ne l’a enseigné que pour l’éloge funèbre, mais pour l’enterrer [avec], c’est interdit ! Il lui dit : N’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rabbi Yo’hanan a dit : Même pour l’enterrer ?
א"ל אביי ואי תימא רב דימי והא א"ר מני א"ר ינאי לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור א"ל לאו איתמר עלה א"ר יוחנן אפילו לקוברו
Et Rabbi Yo’hanan suit son raisonnement, car Rabbi Yo’hanan a dit : Que signifie ce qui est écrit : « parmi les morts, libre » (Ps 88, 6) ? Dès qu’un homme est mort, il devient libre des commandements.
ור' יוחנן לטעמיה דא"ר יוחנן מאי דכתיב (תהלים פח, ו) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות
Rafram bar Papa a dit au nom de Rav ’Hisda : Un vêtement dans lequel s’est perdu [un fil de] mélange interdit, on le teint et il est permis. Rava dit à Rafram bar Papa : D’où le vieillard tient-il cela ?
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא בגד שאבד בו כלאים צובעו ומותר א"ל רבא לרפרם בר פפא מנא ליה לסבא הא
Il lui dit : C’est notre michna, car nous avons appris : « On examine jusqu’à atteindre le rocher » ; et s’il n’y a rien, dis qu’un corbeau l’a emporté. Ici aussi, la laine et le lin ne prennent pas la teinture de la même façon ; et puisque [le fil] n’est pas reconnaissable, dis qu’il est tombé.
א"ל מתני' היא דתנן בודק עד שמגיע לסלע ואי ליכא אימר עורב נטלה הכי נמי עמרא וכיתנא בהדדי לא סליק להו צבעא וכיון דלא ידיע אימר מנתר נתר
Rav A’ha, fils de Rav Yeva, a dit au nom de Mar Zoutra : Celui qui a cousu un fil de lin dans son manteau de laine, l’a arraché, et ne sait pas s’il l’a arraché ou non, c’est permis.
אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה ולא ידע אי נתיק אי לא נתיק שפיר דמי
Pourquoi ? Selon la Torah, il est écrit cha’atnez : [ce n’est interdit que] s’il est cardé, filé et tissé ; ce sont les Sages qui l’ont décrété, et puisqu’il ne sait pas s’il l’a arraché, c’est permis.
מ"ט מדאורייתא שעטנז כתיב עד שיהיה שוע טווי ונוז ורבנן הוא דגזרו ביה וכיון דלא ידע אי נתקיה שרי
Rav Achi objecta : Dis [qu’il suffit qu’il soit] cardé, ou filé, ou tissé ! Et la halakha est selon Mar Zoutra, puisque le Miséricordieux les a énoncés en un seul mot.
מתקיף לה רב אשי אימר או שוע או טווי או נוז והלכתא כמר זוטרא מדאפקינהו רחמנא בחדא לישנא
Nos maîtres ont enseigné : Un vêtement teint rend impur en raison d’une tache. Rabbi Natan bar Yossef dit : Il ne rend pas impur en raison d’une tache, car on n’a institué les vêtements de couleur pour la femme que pour alléger [la règle de] leurs taches.
ת"ר בגד צבוע מטמא משום כתם רבי נתן בר יוסף אומר אינו מטמא משום כתם שלא תקנו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן
« Institué » ? Comment les aurait-on institués ? Mais [dis] : les vêtements de couleur n’ont été permis à la femme que pour alléger [la règle de] leurs taches. — « Permis » implique qu’ils étaient interdits ?
תקנו מאי תקנינהו אלא שלא הותרו בגדי צבעונין לאשה אלא להקל על כתמיהן הותרו מכלל דאסירי
Oui, car nous avons appris : Lors de la guerre de Vespasien, on a décrété contre les couronnes des fiancés et contre le tambourin. On voulut décréter contre les vêtements de couleur ; on dit : Ceci est préférable, afin d’alléger [la règle de] leurs taches.
אין דתנן בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בקשו לגזור על בגדי צבעונין אמרי הא עדיפא כדי להקל על כתמיהן
MICHNA: Sept ingrédients sont passés sur la tache : la salive insipide, l’eau de gruau, l’urine, le natron, la borit,
מתני׳ שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית
Original : Niddah 61b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.