et huit pour la zava ; si elle vient devant nous la nuit, nous lui en attribuons huit pour la nidda et sept pour la zava.
ותמני לזיבה אתאי קמן בלילותא יהבינן לה תמני לנדה ושב לזיבה
Nidda 69b נדה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais pour la zava, il en faut huit ! Plutôt, dans un cas comme dans l’autre : sept pour la nidda et huit pour la zava.
זיבה תמני בעיא אלא אידי ואידי שב לנדה ותמני לזיבה
Mais la nuit, il en faut huit pour la nidda !
בלילותא תמני לנדה בעי
[Le tanna] compte la zava, pour laquelle c’est tranché sans distinction — qu’elle vienne devant nous de jour ou qu’elle vienne de nuit ; la nidda, pour laquelle ce n’est pas tranché — car si elle vient devant nous la nuit, il en faut huit, et de jour il n’en faut pas huit —, il ne la compte pas.
זיבה דפסיקא ליה דלא שנא כי אתיא קמן ביממא לא שנא כי אתיא קמן בליליא חשיב לה נדה דלא פסיקא ליה דכי אתיא קמן בלילותא בעי תמני ביממא לא קבעי תמני לא קחשיב לה
Et si tu penses que nous exigeons que les jours comptés soient devant nous, pourquoi toutes ces immersions ? Qu’elle compte sept [jours] puis s’immerge ! N’en conclut-on donc pas que c’est [l’avis] des Sages, qui disent que nous n’exigeons pas que les jours comptés soient devant nous ?
ואי ס"ד ספורין לפנינו בעינן כל הני טבילות למה לי תספור ז' והדר תטבול אלא לאו שמע מינה רבנן היא דאמרי לא בעינן ספורין לפנינו
Rav A’ha, fils de Rav Yossef, dit à Rav Achi : ne sommes-nous pas déjà en train de rectifier [le texte] ? Rectifie donc et dis ainsi : j’ai compté, mais je ne sais pas combien j’ai compté, ni si j’ai compté pendant les jours de nidda ou pendant les jours de zava : on lui fait faire quinze immersions.
אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי לאו תרוצי קמתרצינן לה תריץ ואימא הכי ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי אם בימי נדה ספרתי ואם בימי זיבה ספרתי מטבילין אותה ט"ו טבילות
« J’ai compté, mais je ne sais pas combien j’ai compté » : un jour au moins, il est impossible qu’elle ne l’ait pas compté ; une immersion lui est donc retranchée [ : il en faudrait une de moins] !
ספרתי ואיני יודעת כמה ספרתי חד יומא מיהא אי אפשר דלא ספרה חסרה לה טבילה
Dis plutôt : je ne sais pas si j’ai compté ou si je n’ai pas compté.
אלא אימא איני יודעת אם ספרתי אם לא ספרתי
MICHNA: Le zav, la zava, la nidda, l’accouchée et le lépreux qui sont morts rendent impur par le portage jusqu’à ce que la chair se décompose. Un idolâtre mort ne rend pas impur.
מתני׳ הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו מטמאין במשא עד שימוק הבשר עובד כוכבים שמת טהור מלטמא
Beit Chammaï disent : toutes les femmes meurent niddot. Et Beit Hillel disent : n’est nidda que celle qui est morte nidda.
בית שמאי אומרים כל הנשים מתות נדות וב"ה אומרים אין נדה אלא שמתה נדה
GUEMARA: Que signifie « par le portage » ? Si l’on dit : par le portage proprement dit, est-ce que tout mort ne rend pas impur par le portage ?
גמ׳ מאי במשא אילימא במשא ממש אטו כל מת מי לא מטמא במשא
Plutôt, que signifie « par le portage » ? Par une pierre de fermeture [posée sur lui],
אלא מאי במשא באבן מסמא
comme il est écrit : « Et une pierre fut apportée et posée sur l’ouverture de la fosse » (Dn 6, 18).
דכתיב (דניאל ו, יח) והיתית אבן חדא ושומת על פום גובא
Quelle en est la raison ? Rav a dit : c’est une mesure préventive, de peur qu’il ne soit [seulement] évanoui.
מאי טעמא אמר רב גזרה שמא יתעלפה
On a enseigné au nom de Rabbi Eliézer : ils ont dit : jusqu’à ce que son ventre éclate.
תנא משום ר' אליעזר אמרו עד שיבקע כריסו
« Un idolâtre mort, etc. » Il est enseigné : Rabbi a dit : pourquoi a-t-on dit qu’un idolâtre mort ne rend pas impur par le portage ? Parce que son impureté de son vivant ne vient pas de la Torah, mais des scribes.
עובד כוכבים שמת [כו'] תניא אמר רבי מפני מה אמרו עובד כוכבים שמת טהור מלטמא במשא לפי שאין טומאתו מחיים מדברי תורה אלא מדברי סופרים
Les Sages ont enseigné : les habitants d’Alexandrie posèrent douze questions à Rabbi Yehochoua ben ’Hinena : trois questions de sagesse, trois questions d’aggada, trois questions de sottise, trois questions de bienséance.
ת"ר שנים עשר דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את רבי יהושע בן חיננא ג' דברי חכמה ג' דברי הגדה ג' דברי בורות ג' דברי דרך ארץ
Les trois questions de sagesse : le zav, la zava, la nidda, l’accouchée et le lépreux qui sont morts, jusqu’à quand rendent-ils impur par le portage ? Il leur dit : jusqu’à ce que la chair se décompose.
ג' דברי חכמה הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו עד מתי מטמאין במשא אמר להן עד שימוק הבשר
La fille d’une femme répudiée, qu’en est-il pour un cohen ?
בת משולחת מה היא לכהן
Disons-nous un raisonnement a fortiori : si la veuve [épousée] par un grand prêtre, dont l’interdit n’est pas le même pour tous, rend son fils disqualifié, celle-ci, dont l’interdit est le même pour tous, n’est-il pas logique que son fils soit disqualifié ? Ou bien : ce qui est propre à la veuve [épousée] par un grand prêtre, c’est qu’elle-même devient profanée ?
מי אמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכ"ג שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום או דילמא מה לאלמנה לכהן גדול שהיא עצמה מתחללת
Il leur dit :
אמר להן
Original : Niddah 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.