« et sa ’halla est en suspens : on ne la mange pas et on ne la brûle pas ». Pour quel doute l’a-t-on dit ? Pour un doute de ’halla. Qu’est-ce qu’un doute de ’halla ?
וחלתה תלויה לא אוכלין ולא שורפין באיזה ספק אמרו בספק חלה מאי ספק חלה
Nidda 7a נדה
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé et Rava disent tous deux : afin que tu ne dises pas que nous avons appris [cela] des [cas] démontrables, comme les deux sentiers, car là, même le profane seul devient impur ;
אביי ורבא דאמרי תרוייהו שלא תאמר בהוכחות שנינו כמו שני שבילין דהתם חולין גרידא נמי מטמו
mais [il s’agit] de celui qui s’appuie, comme nous l’avons appris : Un zav et un [homme] pur qui déchargeaient [un fardeau] d’un âne ou le chargeaient : quand leur charge est lourde, il est impur ; quand leur charge est légère, il est pur. Et tous sont purs pour les gens ordinaires de l’assemblée et impurs pour la terouma.
אלא בנשען דתנן זב וטהור שהיו פורקין מן החמור או טוענין בזמן שמשאן כבד טמא משאן קל טהור וכולן טהורין לבני הכנסת וטמאין לתרומה
Et le profane soumis à la ’halla est-il comme la ’halla ? N’a-t-on pas enseigné : Une femme qui s’est immergée le jour même pétrit la pâte, en sépare sa ’halla, la pose dans un panier ou sur un plateau, la rapproche [de la pâte] et la nomme,
וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו והתניא אשה שהיא טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומניחתה בכפישה או באנחותא ומקפת וקורא לה שם
car elle est au troisième [degré], et le troisième [degré] est pur pour le profane. Et si tu dis que le profane soumis à la ’halla est comme la ’halla, voici qu’elle les a rendus impurs !
מפני שהוא שלישי ושלישי טהור בחולין ואי אמרת חולין הטבולין לחלה כחלה דמו הא טמיתנהו
Abayé dit : tout ce qui rend certainement impur le profane, on a décrété sur son doute à cause du profane soumis à la ’halla ; mais celui qui s’est immergé le jour même, puisqu’il ne rend pas impur le profane de façon certaine, on n’a pas décrété à son sujet à cause du profane soumis à la ’halla.
אמר אביי כל שודאי מטמא חולין גזרו על ספקו משום חולין הטבולין לחלה והאי טבול יום כיון דלא מטמא ודאי חולין לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה
Mais les vingt-quatre heures de la nidda rendent certainement impur le profane, et l’on n’a pas décrété sur leur doute à cause du profane soumis à la ’halla !
והא מעת לעת שבנדה דודאי מטמא חולין ולא גזרו על ספקה משום חולין הטבולין לחלה
Car le Maître a dit : Rav Chmouel bar Rav Its’hak l’a accepté de lui [en expliquant] : pour des aliments profanes préparés selon la pureté des choses saintes, et non pour des aliments profanes préparés selon la pureté de la terouma.
דאמר מר קבלה מיניה רב שמואל בר רב יצחק בחולין שנעשו על טהרת קדש ולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה
Là, la terouma n’y est pas mêlée ; ici, la terouma y est mêlée.
התם לא פתיכא בהו תרומה הכא פתיכא בהו תרומה
Et si tu veux, dis : laisse les vingt-quatre heures, qui sont rabbiniques.
ואיבעית אימא הנח מעת לעת דרבנן
MICHNA: Rabbi Eliézer dit : Quatre femmes, il leur suffit de leur moment : la vierge, la femme enceinte, celle qui allaite et la vieille femme. Rabbi Yehochoua dit : Je n’ai entendu [cela] que pour la vierge.
מתני׳ רבי אליעזר אומר ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקינה אמר רבי יהושע אני לא שמעתי אלא בתולה
Original : Niddah 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.