Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit : la halakha est : celui qui a goûté fait le kiddouch, et celui qui a goûté fait la havdala ; celui qui n’a pas fait le kiddouch la veille du Chabbat peut le faire durant toute la journée, jusqu’à la sortie du Chabbat ; celui qui n’a pas fait la havdala à la sortie du Chabbat peut la faire durant toute la semaine.
אמר רבא הילכתא טעם מקדש וטעם מבדיל ומי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך כל היום כולו עד מוצאי שבת מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבת כולו
Amemar rapportait cet enseignement de Rava en ces termes : Rava a dit : la halakha est : celui qui a goûté fait le kiddouch, celui qui a goûté fait la havdala ; celui qui n’a pas fait le kiddouch la veille du Chabbat peut le faire durant toute la journée ; celui qui n’a pas fait la havdala à la sortie du Chabbat peut la faire durant toute la journée.
אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא אמר רבא הילכתא טעם מקדש טעם מבדיל מי שלא קידש בע"ש מקדש והולך כל היום כולו מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל היום כולו
Mar Yanouka et Mar Kachicha, fils de Rav ’Hisda, dirent à Rav Achi : une fois, Amemar vint chez nous, et nous n’avions pas de vin. Nous lui apportâmes de la bière ; il ne fit pas la havdala et passa la nuit à jeun. Le lendemain, nous nous donnâmes de la peine et lui apportâmes du vin ; il fit la havdala et goûta quelque chose. L’année suivante, il revint chez nous ; nous n’avions pas de vin, nous apportâmes de la bière. Il dit : s’il en est ainsi, c’est le vin du pays. Il fit la havdala et goûta quelque chose.
אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי זימנא חדא איקלע אמימר לאתרין ולא הוה לן חמרא אייתינא ליה שיכרא ולא אבדיל ובת טוות למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי לשנה תו איקלע לאתרין לא הוה לן חמרא אייתינא שיכרא אמר אי הכי חמר מדינה הוא אבדיל וטעים מידי
Déduis-en trois choses : déduis-en que celui qui a fait la havdala dans la prière doit faire la havdala sur la coupe ; déduis-en qu’il est interdit à un homme de manger avant de faire la havdala ; et déduis-en que celui qui n’a pas fait la havdala à la sortie du Chabbat peut la faire durant toute la semaine.
שמע מינה תלת ש"מ המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס ושמע מינה אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל ושמע מינה מי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל והולך כל השבת כולו
Rav Houna demanda à Rav ’Hisda : peut-on faire le kiddouch sur la bière ? Il dit : voyons, [les boissons] de pirzouma, de figues et d’asnei, sur lesquelles j’ai interrogé Rav, et Rav Rabbi ’Hiya, et Rabbi ’Hiya Rabbi, sans qu’il ait tranché — la bière, est-il besoin [de le demander] ?
בעא מיניה רב הונא מרב חסדא מהו לקדושי אשיכרא אמר השתא ומה פירזומא ותאיני ואסני דבעאי מיניה מרב ורב מר' חייא ורבי חייא מרבי ולא פשט ליה שיכרא מיבעיא
Ils en conclurent : c’est le kiddouch que nous ne faisons pas sur elle, mais la havdala, nous la faisons. Rav ’Hisda leur dit : ainsi a dit Rav : de même qu’on ne fait pas le kiddouch sur elle, de même on ne fait pas la havdala sur elle. Il a été dit aussi : Rav Ta’hlifa bar Avimi a dit au nom de Chmouel : de même qu’on ne fait pas le kiddouch sur elle, de même on ne fait pas la havdala sur elle.
סבור מינה קדושי הוא דלא מקדשינן עילויה אבל אבדולי מבדלינן אמר להו רב חסדא הכי אמר רב כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו איתמר נמי אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו
Lévi envoya à Rabbi une bière passée treize fois [au filtre]. Il la goûta, elle était très agréable. Il dit : une [boisson] comme celle-ci est digne qu’on fasse le kiddouch sur elle et qu’on dise sur elle tous les chants et toutes les louanges du monde. La nuit, elle le fit souffrir. Il dit : elle tourmente, puis elle apaise.
לוי שדר ליה לר' שיכרא בר תליסר מגני טעמיה הוה בסים טובא אמר כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותושבחות שבעולם בליליא צעריה אמר מיסרן ומפייס
Et Rava a dit : que la bière soit la boisson de celui qui fait le kiddouch sur la bière ! Rav Houna trouva Rav faisant le kiddouch sur la bière. Il lui dit : Abba s’est-il mis à amasser des statères grâce à la bière ?
ואמר רבא תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא רב אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא אמר ליה שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא
Nos maîtres ont enseigné : on ne fait le kiddouch que sur le vin, et on ne dit la bénédiction que sur le vin. Est-ce à dire que sur la bière et sur l’eau on ne dit pas la bénédiction « par la parole de qui tout existe » ? Abayé a dit : voici ce qu’il veut dire : on ne dit « apporte la coupe de la bénédiction pour bénir » que sur le vin. Nos maîtres ont enseigné : on ne fait pas le kiddouch sur la bière ; au nom de Rabbi Éléazar bar Rabbi Chimon on a dit : on fait le kiddouch [sur elle].
ת"ר אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכין עליהו שהכל נהיה בדברו אמר אביי הכי קאמר אין אומרים הבא כוס של ברכה לברך אלא על היין ת"ר אין מקדשין על השכר משום ר' אלעזר בר רבי שמעון אמרו מקדשין
[On s’acquitte] en goûtant du vin en quelque quantité que ce soit. Rabbi Yossé bar Yehouda dit : une pleine gorgée. Rav Houna a dit au nom de Rav — et ainsi l’a enseigné Rav Guidel de Narech — : celui qui fait le kiddouch et goûte une pleine gorgée s’est acquitté ; sinon, il ne s’est pas acquitté.
מטעימת יין כל שהוא ר' יוסי בר יהודה אומר מלא לוגמא אמר רב הונא אמר רב וכן תני רב גידל דמן נרש המקדש וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא
Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : moi, je l’ai appris ainsi : ni Guidoul bar Menachia, ni Guidoul bar Minyomi, mais Guidoul tout court. Quelle conséquence cela a-t-il ? Pour confronter ses enseignements les uns aux autres.
אמר רב נחמן בר יצחק אנא תנינא לה לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומי אלא גידול סתמא למאי נפקא מינה למירמא דידי' אדידיה:
« À l’approche de la min’ha. » Ils demandèrent : avons-nous appris « à l’approche de la grande min’ha », ou bien avons-nous appris « à l’approche de la petite min’ha » ?
סמוך למנחה: איבעיא להו סמוך למנחה גדולה תנן או דילמא סמוך למנחה קטנה תנן
Avons-nous appris « à l’approche de la grande min’ha », à cause du Pessa’h, de peur qu’il ne se laisse entraîner
סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח דילמא אתי למימשך
Original : Pesachim 107a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.