Rech Lakich a dit : Cela enseigne que les prescriptions requièrent l’intention. Puisqu’il ne la mange pas au moment de l’obligation des herbes amères, c’est avec [la bénédiction] « qui crée le fruit de la terre » qu’il la mange, et peut-être n’a-t-il pas eu l’intention [d’accomplir l’obligation] des herbes amères ; c’est pourquoi il faut la tremper de nouveau au titre des herbes amères. Car si tu pensais qu’une prescription ne requiert pas l’intention, pourquoi te faut-il deux trempages ? Il l’a déjà trempée une fois !
אמר ר"ל זאת אומרת מצות צריכות כוונה כיון דלא בעידן חיובא דמרור הוא דאכיל ליה בבורא פה"א הוא דאכיל ליה ודילמא לא איכוון למרור הלכך בעי למהדר לאטבולי לשם מרור דאי סלקא דעתך מצוה לא בעיא כוונה למה לך תרי טיבולי והא טביל ליה חדא זימנא
D’où [le déduis-tu] ? Peut-être qu’en réalité les prescriptions ne requièrent pas l’intention ; et quant à ce que tu dis : pourquoi me faut-il deux trempages ? C’est pour qu’il y ait un signe [remarquable] pour les enfants.
ממאי דילמא לעולם מצות אין צריכות כוונה ודקאמרת תרי טיבולי למה לי כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות
Et si tu disais : s’il en est ainsi, qu’on nous enseigne [le cas] d’autres légumes ! Si l’on nous avait enseigné [le cas] d’autres légumes, j’aurais dit : c’est là où il y a d’autres légumes que nous exigeons deux trempages, mais pour la laitue seule, on n’exige pas deux trempages. On nous apprend [donc] que même avec la laitue, nous exigeons deux trempages, afin qu’il y ait par là un signe pour les enfants.
וכי תימא א"כ לישמעינן שאר ירקות אי אשמעינן שאר ירקות הוה אמינא היכא דאיכא שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי אבל חזרת לחודא לא בעי תרי טיבולי קמשמע לן דאפי' חזרת בעינן תרי טיבולי כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות
Et de plus, il est enseigné : S’il les a mangées [alors qu’elles étaient] demaï, il s’est acquitté ; s’il les a mangées sans intention, il s’est acquitté ; s’il les a mangées par moitiés, il s’est acquitté,
ועוד תניא אכלן דמאי יצא אכלן בלא מתכוין יצא אכלן לחצאין יצא
C’est une controverse entre Tannaïm, car il est enseigné : Rabbi Yossé dit : Bien qu’il ait trempé la laitue, c’est une prescription de lui apporter la laitue, le ’harosset et deux mets cuits.
תנאי היא דתניא רבי יוסי אומר אע"פ שטיבל בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין
Et encore, d’où [le déduis-tu] ? Peut-être Rabbi Yossé pense-t-il que les prescriptions ne requièrent pas l’intention, et ce que nous exigeons deux trempages, c’est pour qu’il y ait un signe pour les enfants. – S’il en était ainsi, que signifierait « c’est une prescription » ?
ואכתי ממאי דילמא קסבר רבי יוסי מצות אין צריכות כוונה והאי דבעינן תרי טיבולי כי היכי דתיהוי היכירא לתינוקות א"כ מאי מצוה
Que sont les deux mets cuits ? Rav Houna a dit : De la bette et du riz. Rava recherchait la bette et le riz, puisque cela était sorti de la bouche de Rav Houna.
מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא
Rav Achi a dit : Déduis-en que Rav Houna ne tient pas compte de [l’opinion] de Rabbi Yo’hanan ben Nouri, car il est enseigné : Rabbi Yo’hanan ben Nouri dit : Le riz est une espèce de céréale ; on est passible de retranchement pour [sa consommation à l’état] fermenté, et on s’acquitte avec lui de son obligation à Pessa’h.
אמר רב אשי שמע מינה דרב הונא לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח
’Hizqiya a dit : Même un poisson et l’œuf qui est dessus. Rav Yossef a dit : Il faut deux sortes de viande, l’une en souvenir de [l’agneau] pascal et l’autre en souvenir de la ’haguiga. Ravina a dit : Même un os et un bouillon.
חזקיה אמר אפי' דג וביצה שעליו רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח וא' זכר לחגיגה רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא
Il est évident que là où il y a d’autres légumes, on récite sur les autres légumes [la bénédiction] « qui crée le fruit de la terre » et on mange, puis on récite la bénédiction « sur la consommation des herbes amères » et on mange.
פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות בורא פרי האדמה ואכיל והדר מברך על אכילת מרור ואכיל
Là où il n’y a que de la laitue, qu’en est-il ? Rav Houna a dit : On récite d’abord sur l’herbe amère « qui crée le fruit de la terre » et on mange ; et à la fin, on récite sur elle « sur la consommation des herbes amères » et on mange.
היכא דליכא אלא חסא מאי אמר רב הונא מברך מעיקרא אמרור ב"פ האדמה ואכיל ולבסוף מברך עליה על אכילת מרור ואכיל
Original : Pesachim 114b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.