pour son bien, nous disons : si tu lui permets [de saigner] à un endroit où l’on n’inflige pas de défaut, il en viendra à le faire à un endroit où l’on inflige un défaut.
על ממונו אמרינן אי שרית ליה במקום שאין עושין בו מום אתי למעבד במקום שעושין בו מום
Et disons-nous, selon Rabbi Yehouda, que l’homme est inquiet pour son bien ? N’avons-nous pas appris : Rabbi Yehouda dit : on ne racle pas la bête un jour de fête, parce qu’on fait une plaie, mais on l’étrille ; et les Sages disent : on ne racle pas, et l’on n’étrille pas non plus.
ומי אמרינן לרבי יהודה אדם בהול על ממונו והתנן ר' יהודה אומר אין (מקדרין) הבהמה בי"ט מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכ"א אין מקדרין אף אין מקרצפין
Et il a été enseigné : qu’est-ce que racler et qu’est-ce qu’étriller ? Racler, [c’est avec des dents] petites, qui font des plaies ; étriller, [avec des dents] grandes, qui ne font pas de plaies.
ותניא איזהו קידור ואיזהו קרצוף קידור קטני' ועושין חבור' קרצוף גדולים ואין עושין חבורה
Là, si on le laisse, il mourra, et nous disons que l’homme est inquiet pour son bien ; ici, si on la laisse, ce n’est qu’une simple gêne, et nous ne disons pas que l’homme est inquiet pour son bien.
התם דאי שביק לי' מיית אמרינן אדם בהול על ממונו הכא אי שביק לי' צערא בעלמא הוא לא אמרי' אדם בהול על ממונו
Et selon Rabbi Yehouda, en quoi le ’hamets, pour lequel il décrète, diffère-t-il de l’étrillage, pour lequel il ne décrète pas ? Le pain se confond avec le pain ; le raclage ne se confond pas avec l’étrillage.
ור' יהודה מאי שנא גבי חמץ דגזר ומאי שנא גבי קרצוף דלא גזר לחם בלחם מיחלף קידור בקרצוף לא מיחלף:
MICHNA:Rabbi Meïr dit : on mange pendant toute la cinquième [heure], et on brûle au début de la sixième. Rabbi Yehouda dit : on mange pendant toute la quatrième, on laisse en suspens pendant toute la cinquième, et on brûle au début de la sixième.
מתני׳ ר"מ אומר אוכלים כל חמש ושורפין בתחלת שש רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש
Rabbi Yehouda dit encore : deux pains de l’offrande de reconnaissance devenus inaptes étaient posés sur le toit du portique ; tant qu’ils étaient posés, tout le peuple mangeait ; quand l’un était enlevé, on laissait en suspens : on ne mangeait pas et on ne brûlait pas ; quand tous deux étaient enlevés, tout le peuple commençait à brûler.
ועוד א"ר יהודה שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גב האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין
Rabban Gamliel dit : les [aliments] profanes se mangent pendant toute la quatrième, la terouma pendant toute la cinquième, et on brûle au début de la sixième.
ר"ג אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש:
L’un dit « le trois » et l’autre dit « le cinq » : leur témoignage est nul. L’un dit « à la deuxième heure » et l’autre dit « à la troisième heure » : leur témoignage est valable. L’un dit « à la troisième » et l’autre dit « à la cinquième » : leur témoignage est nul. Paroles de Rabbi Meïr.
אחד אומר בשלשה ואחד אומר בה' עדותן בטלה אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטלה דברי רבי מאיר
Rabbi Yehouda dit : leur témoignage est valable. L’un dit « à la cinquième » et l’autre dit « à la septième » : leur témoignage est nul, car à la cinquième le soleil est à l’est, et à la septième le soleil est à l’ouest.
רבי יהודה אומר עדותן קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטלה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב
Abayé dit : À bien y regarder, selon Rabbi Meïr, l’homme ne se trompe pas du tout ; selon Rabbi Yehouda, l’homme se trompe d’une demi-heure. Selon Rabbi Meïr, l’homme ne se trompe pas du tout : le fait a eu lieu à la sortie de la deuxième et à l’entrée de la troisième ; celui qui dit « deux » [parle de] la fin de la deuxième, et celui qui dit « trois » [parle du] début de la troisième.
אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אין אדם טועה ולא כלום לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה לדברי ר"מ אין אדם טועה ולא כלום מעשה כי הוה במיפק תרתי ומעייל תלת והא דקאמר שתים בסוף שתים והא דקאמר שלש בתחלת שלש
Selon Rabbi Yehouda, l’homme se trompe d’une demi-heure : le fait a eu lieu au milieu de la quatrième ; celui qui dit « trois » [parle de] la fin de la troisième et se trompe d’une demi-heure vers l’avant ; celui qui dit « cinq » [parle du] début de la cinquième et se trompe d’une demi-heure vers l’arrière.
לדברי רבי יהודה אדם טועה חצי שעה מעשה כי הוה בפלגא דארבע הוה והאי דקאמר שלש בסוף שלש וקטעי פלגא דשעתא לקמיה והאי דקאמר חמש בתחלת חמש וקטעי פלגא דשעתא לאחוריה
Certains disent : Abayé dit : À bien y regarder, selon Rabbi Meïr, l’homme se trompe d’un instant ; selon Rabbi Yehouda, l’homme se trompe d’une heure et d’un instant. Selon Rabbi Meïr, l’homme se trompe d’un instant : le fait a eu lieu soit à la fin de la deuxième, soit au début de la troisième, et l’un d’eux se trompe d’un instant. Selon Rabbi Yehouda, l’homme se trompe d’une heure et d’un instant : le fait a eu lieu soit à la fin de la troisième, soit au début de la cinquième,
איכא דאמרי אמר אביי כשתמצא לומר לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו לדברי ר"מ אדם טועה משהו מעשה כי הוה או בסוף שתים הוה או בתחלת שלש וחד מינייהו טועה משהו לדברי רבי יהודה אדם טועה שעה ומשהו מעשה כי הוה או בסוף שלש או בתחלת חמש
Original : Pesachim 11b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.