[lorsqu’ils se perdent] dans la mesure de leur déperdition normale ; mais au-delà de la mesure de leur déperdition, il les vend devant le tribunal. Et à plus forte raison ici, où ils se perdent entièrement.
בכדי חסרונן אבל יותר מכדי חסרונן מוכרן בבית דין וכל שכן הכא דהא פסידי לגמרי:
« Rabbi Yehouda dit encore : deux pains », etc. Un Tanna récita devant Rav Yehouda : « sur le dos (gav) du portique ». Il lui dit : Faut-il donc les cacher ? Récite : « sur le toit (gag) du portique ».
ועוד אמר ר' יהודה שתי חלות כו': תני תנא קמיה דרב יהודה על גב האיצטבא א"ל וכי להצניען הוא צריך תני על גג האיצטבא
Ra’hava dit au nom de Rabbi Yehouda : Le mont du Temple était [entouré] d’un double portique. On a enseigné de même : le mont du Temple était [entouré] d’un double portique. Rabbi Yehouda dit : on l’appelait la colonnade, un portique à l’intérieur d’un portique.
אמר רחבא אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה תניא נמי הכי הר הבית סטיו כפול היה רבי יהודה אומר איסטוונית היתה נקראת סטיו לפנים מסטיו:
« Inaptes », etc. Pourquoi inaptes ? Rabbi ’Hanina dit : Comme elles étaient nombreuses, elles devenaient inaptes pour avoir passé la nuit, comme il a été enseigné : on n’apporte pas d’offrande de reconnaissance pendant la fête des matsot, à cause du ’hamets qu’elle comporte.
פסולות וכו': אמאי פסולות אמר רבי חנינא מתוך שהיו מרובות נפסלות בלינה דתניא אין מביאין תודה בחג המצות מפני חמץ שבה
C’est évident ! Rav Ada bar Ahava dit : Ici, nous traitons du quatorze, et [le Tanna] estime qu’on n’apporte pas des choses saintes [là où elles iront] à l’inaptitude.
פשיט' אמר רב אדא בר אהבה הכא בי"ד עסקינן וקסבר אין מביאין קדשים לבית הפסול
On a dit au nom de Rabbi Yannaï : Elles étaient aptes. — Pourquoi alors les appelle-t-on inaptes ? — Parce que le sacrifice n’avait pas été abattu pour elles. — Qu’on l’abatte ! — Le sacrifice s’était perdu.
משום ר' ינאי אמרו כשירות היו ואלא אמאי קרי להו פסולות שלא נשחט עליהן הזבח ונשחוט שאבד הזבח
Qu’on apporte un autre sacrifice et qu’on l’abatte, en disant : voici l’offrande de reconnaissance, et voici son pain ! [Non,] conformément à Rabba, car Rabba a dit : si le pain s’est perdu, on apporte un autre pain ; si l’offrande s’est perdue, on n’apporte pas une autre offrande. Pourquoi ? Le pain est accessoire à l’offrande, et l’offrande n’est pas accessoire au pain.
ונייתי זבח אחר ונשחוט דאמר זו תודה וזו לחמה וכדרבה דאמר רבה אבד הלחם מביא לחם אחר אבדה תודה אין מביא תודה אחרת מ"ט לחם גלל תודה ואין תודה גלל לחם
Et selon qui ? Selon Rabbi, car Rabbi dit : deux choses qui rendent permis peuvent conférer la sainteté l’une sans l’autre. Comme il a été enseigné : les agneaux de Chavouot ne sanctifient le pain que par l’abattage. Comment ? S’il les a abattus en leur nom et a aspergé leur sang en leur nom, il a sanctifié le pain.
וכמאן כרבי דאמר רבי שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה דתניא כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה כיצד שחטן לשמן וזרק דמן לשמן קידש הלחם
S’il les a abattus sous un autre nom et a aspergé leur sang sous un autre nom, il n’a pas sanctifié le pain. S’il les a abattus en leur nom et a aspergé leur sang sous un autre nom, le pain est saint sans être saint. Paroles de Rabbi.
שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן לא קידש הלחם שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן לחם קדוש ואינו קדוש דברי רבי
Rabbi Éléazar bar Rabbi Chimon dit : le pain n’est jamais saint tant qu’on ne les a pas abattus en leur nom et qu’on n’a pas aspergé leur sang en leur nom.
ר' אלעזר בר"ש אומר לעולם אינו קדוש הלחם עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן
Tu peux même dire [que c’est selon]Rabbi Éléazar bar Rabbi Chimon : ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où le sang a été recueilli dans une coupe et s’est répandu.
אפי' תימא ר' אלעזר ברבי שמעון הכא במאי עסקינן כגון שנתקבל הדם בכוס ונשפך
On a enseigné au nom de Rabbi Éléazar : on a dit qu’elles étaient aptes. Tant qu’elles étaient posées, tout le peuple mangeait ; quand l’une d’elles était enlevée, on laissait en suspens : on ne mangeait pas et on ne brûlait pas ; quand toutes deux étaient enlevées, tous commençaient à brûler.
תנא משום רבי אלעזר אמרו כשירות היו כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כולן שורפין
Original : Pesachim 13b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.