Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
deux vaches labouraient sur le mont de l’Onction ; tant que toutes deux labouraient, tout le peuple mangeait ; quand l’une d’elles était retirée, on laissait en suspens : on ne mangeait pas et on ne brûlait pas ; quand toutes deux étaient retirées, tout le peuple commençait à brûler.
שתי פרות היו חורשות בהר המשחה כל זמן ששתיהן חורשות כל העם אוכלין ניטלת אחת מהן תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין:
MICHNA:Rabbi ’Hanina, le segan des cohanim, dit : jamais, de leurs jours, les cohanim ne se sont abstenus de brûler la viande devenue impure par un dérivé d’impureté avec la viande devenue impure par un père d’impureté, bien qu’on ajoute de l’impureté à son impureté.
מתני׳ רבי חנינא סגן הכהנים אומר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אע"פ שמוסיפין טומאה על טומאתו
Rabbi Akiva ajouta et dit : jamais, de leurs jours, les cohanim ne se sont abstenus d’allumer l’huile rendue inapte par un tevoul yom dans une lampe devenue impure par [contact avec] un impur par un mort, bien qu’on ajoute de l’impureté à son impureté.
הוסיף ר' עקיבא ואמר מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו
Rabbi Meïr dit : De leurs paroles, nous avons appris qu’on brûle la terouma pure avec l’impure à Pessa’h. Rabbi Yossé dit : Ce n’est pas la même mesure.
אמר רבי מאיר מדבריהם למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח א"ר יוסי אינה היא המדה
Et Rabbi Eliézer et Rabbi Yehochoua s’accordent à dire qu’on brûle celle-ci à part et celle-là à part. Sur quoi ont-ils divergé ? Sur la [terouma] douteuse et l’impure : Rabbi Eliézer dit qu’on brûlera celle-ci à part et celle-là à part, et Rabbi Yehochoua dit : toutes deux ensemble.
ומודים ר' אליעזר ורבי יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה על מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר' אליעזר אומר תשרף זו לעצמה וזו לעצמה ור' יהושע אומר שתיהן כאחת:
GUEMARA: Voyons : la viande devenue impure par un dérivé d’impureté, qu’est-elle ? Au second degré. Quand on la brûle avec la viande devenue impure par un père d’impureté, qu’est-elle ? Au second degré. Elle était au second degré
גמ׳ מכדי בשר שנטמא בוולד הטומאה מאי הוי שני כי שריף ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה מאי הוי שני שני
Rav Yehouda dit : Ici, nous traitons d’un dérivé de dérivé, qui est au troisième degré ; et [le Tanna] estime qu’il est permis de faire passer au second degré [une chose] du troisième degré.
אמר רב יהודה הכא בוולד וולד עסקינן דהוי ליה שלישי וקסבר שלישי מותר לעשותו שני
Mais un aliment ne rend pas impur un aliment ! Comme il a été enseigné : On pourrait penser qu’un aliment rend impur un aliment ; le texte enseigne : « Si l’on a mis de l’eau sur une semence et qu’il tombe dessus quelque chose de leurs cadavres, elle est impure » (Lv 11, 38) : elle est impure, mais elle ne rend pas impur ce qui est semblable à elle.
והא אין אוכל מטמא אוכל דתניא יכול יהא אוכל מטמא אוכל ת"ל (ויקרא יא, לח) וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא הוא טמא ואין עושה כיוצא בו טמא
Cela va pour Abayé, qui dit : On ne l’a enseigné que pour le profane ; mais pour la terouma et les choses saintes, il rend [impur] ce qui est semblable à lui.
הניחא לאביי דאמר לא שנו אלא בחולין אבל בתרומה וקדשים עושה כיוצא בו
Et pour Rav Ada bar Ahava au nom de Rava aussi, qui dit : On ne l’a enseigné que pour le profane et la terouma ; mais pour les choses saintes, il rend [impur] ce qui est semblable à lui — cela va bien.
ולרב אדא בר אהבה משמיה דרבא נמי דאמר לא שנו אלא חולין ותרומה אבל בקדשים עושה כיוצא בהן שפיר
Mais pour Ravina au nom de Rava, qui dit : L’Écriture a parlé en un verset explicite : qu’il s’agisse de profane, de terouma ou de choses saintes, il ne rend pas [impur] ce qui est semblable à lui — que peut-on dire ?
אלא לרבינא משמיה דרבא דאמר מקרא מלא דיבר הכתוב לא שנא חולין לא שנא תרומה לא שנא קדשים אינו עושה כיוצא בו מאי איכא למימר
S’il en est ainsi, au lieu de « avec la viande devenue impure par un père d’impureté », il aurait fallu dire « avec la viande et les liquides » ! — Mais admettons qu’un aliment ne rende pas impur un aliment selon la Torah ; selon les Rabbins, du moins, il le rend impur.
אי הכי האי עם הבשר שנטמא באב הטומאה עם הבשר ומשקין מיבעי ליה אלא נהי דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מדרבנן מיהו מטמא:
« Rabbi Akiva ajouta : jamais, de leurs jours, les cohanim ne se sont abstenus d’allumer », etc. Voyons : l’huile rendue inapte par un tevoul yom, qu’est-elle ? Au troisième degré. Et quand on l’allume dans une lampe devenue impure par un impur par un mort, qu’est-elle ? Au second degré.
הוסיף ר' עקיבא מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק כו': מכדי שמן שנפסל בטבול יום מאי הוי שלישי וכי מדליק ליה בנר שנטמא בטמא מת מאי הוי שני
Que nous apprend-il ? Qu’il est permis de faire passer au second degré [une chose] du troisième degré ? C’est la même chose [que ce qui précède] ! Rav Yehouda dit : Ici, nous traitons d’une lampe de métal, car le Miséricordieux a dit :
מאי קמ"ל שלישי מותר לעשותו שני היינו הך אמר רב יהודה הכא בנר של מתכת עסקינן דרחמנא אמר
Original : Pesachim 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.