l’arbitrage d’une troisième [opinion] ne tranche pas.
אין הכרעת שלישית מכרעת
Pessa’him 21a פסחים
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yossé, fils de Rabbi ’Hanina, dit : la controverse [porte sur le cas] où elle est tombée dans moins de cent séa de [vin] profane impur ;
אמר ר' יוסי בר' חנינא מחלוקת שנפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין
mais si elle est tombée dans cent [séa] de profane impur, tous s’accordent : qu’elle descende et devienne impure, mais qu’on ne la rende pas impure de sa main.
אבל נפלה למאה חולין טמאין דברי הכל תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד
Il est aussi enseigné ainsi : un tonneau qui s’est brisé dans le pressoir supérieur, alors qu’au-dessous [se trouvent] cent [séa] de profane impur : Rabbi Eliézer admet avec Rabbi Yehochoua que si l’on peut en sauver un revi’it en état de pureté, on le sauvera ; sinon, qu’elle descende et devienne impure, mais qu’on ne la rende pas impure de sa main.
תניא נמי הכי חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה מאה חולין טמאין מודה רבי אליעזר לרבי יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל ואם לאו תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד
Ce « Rabbi Eliézer admet avec Rabbi Yehochoua » — il aurait fallu « Rabbi Yehochoua admet avec Rabbi Eliézer » ! Rava dit : inverse.
האי מודה רבי אליעזר לרבי יהושע מודה רבי יהושע לר' אליעזר מיבעי ליה אמר רבא איפוך
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : en réalité, n’inverse pas. De quoi s’agit-il ici ? D’un récipient dont l’intérieur est pur et l’extérieur impur. On aurait pu dire : qu’on décrète [l’interdiction], de peur que l’extérieur ne touche la terouma ; il nous apprend [que non].
רב הונא בריה דרב יהושע אמר לעולם לא תיפוך הכא במאי עסקינן בכלי שתוכו טהור וגבו טמא מהו דתימא ניגזור דילמא נגע גבו בתרומה קמ"ל:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Au soir du quatorze ».
הדרן עלך אור לארבעה עשר
MICHNA: Tout le temps où il est permis de manger [du ’hamets], on en donne à manger au bétail, aux bêtes sauvages et aux oiseaux, on le vend à un non-Juif, et il est permis d’en tirer profit. Son temps passé, il est interdit d’en tirer profit, et on n’en chauffera ni four ni réchaud. Rabbi Yehouda dit : il n’y a d’élimination du ’hamets que par le feu ; et les Sages disent : on peut aussi l’émietter et le jeter au vent, ou le jeter à la mer.
מתני׳ כל שעה שמותר לאכול מאכיל לבהמה לחיה ולעופות ומוכר לנכרי ומותר בהנאתו עבר זמנו אסור בהנאתו ולא יסיק בו תנור וכירים ר' יהודה אומר אין ביעור חמץ אלא שריפה וחכמים אומרים אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:
GUEMARA: « Tout le temps où il est permis de manger, on en donne à manger » — donc, tout le temps où il n’est pas permis de manger, on n’en donne pas à manger. Disons que notre Michna n’est pas selon Rabbi Yehouda, car si c’était Rabbi Yehouda, il y a la cinquième [heure], où on ne mange pas mais où l’on donne à manger, comme nous l’avons appris : Rabbi Meïr dit : on mange toute la cinquième [heure] et on brûle au début de la sixième ; Rabbi Yehouda dit : on mange toute la quatrième, on laisse en suspens toute la cinquième, et on brûle au début de la sixième.
גמ׳ כל שעה שמותר לאכול מאכיל הא כל שעה שאינו מותר לאכול אינו מאכיל לימא מתני' דלא כר' יהודה דאי ר' יהודה הא איכא חמש דאינו אוכל ומאכיל דתנן ר' מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש רבי יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש
Mais alors quoi ? C’est Rabbi Meïr ? Au lieu de « tout le temps où il est permis de manger, on donne à manger », il aurait fallu « tout le temps où il mange, il donne à manger » !
ואלא מאי ר' מאיר היא האי כל שעה שמותר לאכול מאכיל כל שעה שאוכל מאכיל מיבעי ליה
Rabba bar ’Oula dit : notre Michna est de Rabban Gamliel, comme nous l’avons appris : Rabban Gamliel dit : le profane se mange toute la quatrième [heure], la terouma toute la cinquième, et on brûle au début de la sixième. Et voici ce qu’il dit : tout le temps où il est permis au cohen de manger la terouma, l’Israélite donne à manger du profane au bétail, aux bêtes sauvages et aux oiseaux.
אמר רבה בר עולא מתניתין רבן גמליאל היא דתנן רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע תרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש והכי קאמר כל שעה שמותר לאכול כהן בתרומה ישראל מאכיל חולין לבהמה לחיה ולעופות
Pourquoi m’a-t-il fallu enseigner le bétail, pourquoi m’a-t-il fallu enseigner les bêtes sauvages ? C’est nécessaire : car s’il avait enseigné le bétail, [on aurait dit que c’est] parce que s’il en laisse, on le voit ; mais pour la bête sauvage, qui, si elle en laisse, le cache, je dirais que non.
למה לי למיתנא בהמה למה לי למיתנא חיה צריכא דאי תנא בהמה דאי משיירא חזי לה אבל חיה דאי משיירא קמצנעא לה אימא לא
Et s’il avait enseigné la bête sauvage, [on aurait dit que c’est] parce que si elle en laisse, du moins elle le cache ; mais le bétail, il arrive qu’il en laisse et qu’on n’y pense pas, et l’on transgresse « qu’il ne soit pas vu » et « qu’il ne soit pas trouvé » ; je dirais que non. C’est [donc] nécessaire.
ואי תנא חיה משום דאי משיירא מיהת מצנעא אבל בהמה זימנין דמשיירא ולא מסיק אדעתיה וקאי עליה בבל יראה ובבל ימצא אימא לא צריכא
Pourquoi m’a-t-il fallu les oiseaux ? Puisqu’il a enseigné le bétail et les bêtes sauvages, il a aussi enseigné les oiseaux.
עופות ל"ל איידי דתנא בהמה וחיה תנא נמי עופות:
« Et on le vend à un non-Juif » : c’est évident ! — [C’est] pour exclure [l’opinion de] ce tanna, comme il est enseigné : Beit Chammaï disent : on ne vendra pas son ’hamets à un non-Juif, à moins de savoir qu’il sera consommé avant Pessa’h ; et Beit Hillel disent : tout le temps où il est permis de manger, il est permis de vendre.
ומוכרו לנכרי: פשיטא לאפוקי מהאי תנא דתניא ב"ש אומרים לא ימכור אדם חמצו לנכרי אא"כ יודע בו שיכלה קודם פסח וב"ה אומרים כל שעה שמותר לאכול מותר למכור
Original : Pesachim 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.