à moins qu’il y ait en lui de quoi faire lever. Et Abayé a dit : on ne l’a enseigné que s’il a d’abord retiré l’interdit ; mais s’il n’a pas d’abord retiré l’interdit, c’est interdit. Il apparaît donc que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est interdit.
עד שיהא בו כדי להחמיץ ואמר אביי לא שנו אלא שקדם וסילק את האיסור אבל לא קדם וסילק את האיסור אסור אלמא זה וזה גורם אסור
Et d’où [sais-tu] que la raison de Rabbi Eliézer est comme [l’explique]Abayé ? Peut-être la raison de Rabbi Eliézer est-elle « je suis le dernier », qu’il ait d’abord retiré l’interdit ou qu’il ne l’ait pas d’abord retiré ; mais [s’ils sont tombés] en même temps, effectivement c’est permis !
וממאי דטעמא דר' אליעזר כאביי דילמא טעמא דר' אליעזר משום דאחר אחרון אני בא לא שנא קדם וסילק את האיסור לא שנא לא קדם וסילק את האיסור אבל בבת אחת ה"נ דשרי
C’est donc Rabbi Eliézer au sujet du bois d’une ashéra, comme nous l’avons appris : si l’on en a pris du bois, il est interdit au profit ; si on en a chauffé le four, s’il est neuf, on le démolira ; s’il est ancien, on le laissera refroidir.
אלא ר' אליעזר דעצי אשירה דתנן נטל הימנה עצים אסורין בהנאה הסיק בהן את התנור חדש יותץ ישן יוצן
Si l’on y a cuit du pain, il est interdit au profit ; s’il s’est mélangé à d’autres, et ces autres à d’autres, tous sont interdits au profit. Rabbi Eliézer dit : qu’il porte le profit à la mer Morte. On lui dit : il n’y a pas de rachat pour l’idolâtrie.
אפה בו את הפת אסורין בהנאה נתערבה באחרות ואחרות באחרות כולן אסורין בהנאה רבי אליעזר אומר יוליך הנאה לים המלח (אמר) לו אין פדיון לע"ז
Admettons que tu l’as entendu de Rabbi Eliézer au sujet de l’idolâtrie, dont l’interdit est grave ; pour les autres interdits de la Torah, l’as-tu entendu de lui ? — Si c’était ainsi, à qui l’attribuerais-tu ? Et de plus, il est enseigné explicitement : et de même Rabbi Eliézer interdisait-il pour tous les interdits de la Torah.
אימור דשמעת ליה לר' אליעזר בע"ז דחמיר איסורה בשאר איסורין שבתורה מי שמעת ליה אלא אם כן אמאן תרמייה ועוד הא תניא בהדיא וכן היה ר' אליעזר אוסר בכל איסורין שבתורה
Abayé dit : si tu viens à dire que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est interdit, Rabbi est [de l’avis de]Rabbi Eliézer ; et si tu viens à dire que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est permis, et qu’ici c’est parce que la valeur du bois se trouve dans le pain, ces assiettes, coupes et flacons [faits dans un tel four] sont interdits.
אמר אביי אם תמצא לומר זה וזה גורם אסור רבי היינו ר' אליעזר ואם תמצי לומר זה וזה גורם מותר והכא משום דיש שבח עצים בפת הוא הני קערות וכוסות וצלוחיות אסירי
Là où ils sont en désaccord, c’est le four et la marmite : selon celui qui dit que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est interdit, c’est interdit ; selon celui qui dit que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est permis, c’est permis.
כי פליגי בתנור וקדירה למ"ד זה וזה גורם אסור אסור למאן דאמר זה וזה גורם מותר שרי
Certains disent : même selon celui qui dit que [ce qui est produit par] l’un et l’autre est permis, la marmite est interdite, car elle a reçu la cuisson avant qu’on y mette du bois permis.
איכא דאמרי אפי' למ"ד זה וזה גורם מותר קדירה אסורה דהא קבלה בישולא מקמי דניתן עצים דהיתירא
Rav Yossef dit au nom de Rav Yehouda au nom de Chmouel : un four qu’on a chauffé avec des écorces d’orla ou avec de la paille de mélanges de la vigne, s’il est neuf, on le démolira ; s’il est ancien, on le laissera refroidir. Si l’on y a cuit du pain, Rabbi dit : le pain est permis ; et les Sages disent : le pain est interdit. Mais il est enseigné l’inverse ! Chmouel enseigne l’inverse.
א"ר יוסף א"ר יהודה אמר שמואל תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת רבי אומר הפת מותרת וחכמים אומרים הפת אסורה והתניא איפכא שמואל איפכא תני
Et si tu veux, dis : d’une manière générale, Chmouel pense que la halakha est selon Rabbi face à son collègue, mais non face à ses collègues ; et dans ce cas, même face à ses collègues, et il a pensé l’enseigner à l’inverse pour que les rabbins soient [du côté de] l’interdit.
ואב"א בעלמא קסבר שמואל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו וסבר אתנייה איפכא כי היכי דניקום רבנן לאיסורא:
« Si on l’a cuit sur des braises, tous s’accordent que le pain est permis. » Rav Yehouda au nom de Chmouel et Rabbi ’Hiya bar Achi au nom de Rabbi Yo’hanan : l’un dit : on ne l’a enseigné que pour des braises éteintes, mais des braises ardentes sont interdites ; et l’autre dit : même des braises ardentes sont permises.
בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותרת: (אמר) רב יהודה אמר שמואל ור' חייא בר אשי א"ר יוחנן חד אמר לא שנו אלא גחלים עוממות אבל גחלים לוחשות אסורין וחד אמר אפילו גחלים לוחשות נמי מותרין
On comprend selon celui qui dit que les ardentes sont interdites : parce que la valeur du bois se trouve dans le pain. Mais selon celui qui dit que même les ardentes sont permises, le pain que [Rabbi] interdit parce que la valeur du bois se trouve dans le pain, comment le trouves-tu selon Rabbi ? Rav Papa dit : lorsque la flamme est en face de lui.
בשלמא למ"ד לוחשות אסורין משום דיש שבח עצים בפת אלא למ"ד אפילו לוחשות מותרות פת דאסר דיש שבח עצים בפת לרבי היכי משכחת ליה א"ר פפא כשאבוקה כנגדו
Original : Pesachim 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.