et Beit Hillel le permettent. Et combien [d’épaisseur] est le pain épais ? Rav Houna dit : une palme, car c’est ce que nous trouvons pour les pains de proposition : une palme.
ובית הלל מתירין וכמה פת עבה א"ר הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח
Pessa’him 37a פסחים
Structure du débat :Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yossef objecta : si on l’a dit pour des [cohanim] zélés, le dira-t-on pour ceux qui ne sont pas zélés ? Si on l’a dit pour un pain bien pétri, le dira-t-on pour un pain qui n’est pas bien pétri ?
מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינו עמילה
Si on l’a dit pour du bois sec, le dira-t-on pour du bois humide ? Si on l’a dit pour un four chaud, le dira-t-on pour un four froid ? Si on l’a dit pour un four en métal, le dira-t-on pour un four en terre cuite ?
אם אמרו בעצים יבשין יאמרו בעצים לחים אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס
Rabbi Yirmeya bar Abba dit : j’ai interrogé mon maître en privé, et qui est-ce ? Rav. Certains disent : Rav Yirmeya bar Abba dit au nom de Rav : j’ai interrogé mon maître en privé, et qui est-ce ? Notre saint maître. Qu’est-ce que le pain épais ? Un pain abondant. Et pourquoi l’appelle-t-on pain épais ? Parce qu’il demande beaucoup de pétrissage. Et si tu veux, dis : dans le lieu de ce Tanna, on appelait un pain abondant « pain épais ».
אמר ר' ירמיה בר אבא שאילית את רבי ביחוד ומנו רב איכא דאמרי רב ירמיה בר אבא אמר רב שאילית את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרו ליה פת עבה משום דנפישא בלישה ואי בעית אימא באתריה דהאי תנא לפת מרובה פת עבה קרו ליה
Quelle est la raison ? Si c’est parce qu’il se donne une peine inutile, pourquoi parler précisément de Pessa’h ? Même [tout autre] jour de fête aussi !
מאי טעמא אי משום דקא טרח טירחא דלא צריך מאי איריא בפסח אפילו בי"ט נמי
Oui, il en est bien ainsi, et ce Tanna traite du jour de fête de Pessa’h. On a enseigné de même : Beit Chammaï disent : on ne cuit pas de pain épais le jour de fête ; et Beit Hillel le permettent.
אין הכי נמי והאי תנא ביום טוב של פסח קאי תניא נמי הכי בית שמאי אומרים אין אופין פת עבה ביום טוב ובית הלל מתירין
Les Sages ont enseigné : on s’acquitte [à Pessa’h] avec du pain fin, avec du pain grossier et avec des gâteaux décorés, bien qu’on ait dit qu’on ne fait pas de gâteaux décorés à Pessa’h. Rav Yehouda dit : c’est une chose que Baïtos ben Zonin demanda aux Sages : pourquoi a-t-on dit qu’on ne fait pas de gâteaux décorés à Pessa’h ? Ils lui dirent : parce que la femme s’attarde dessus et la fait lever.
ת"ר יוצאין בפת נקיה ובהדראה ובסריקין המצויירין בפסח אע"פ שאמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמר רב יהודה דבר זה שאל בייתוס בן זונין לחכמים מפני מה אמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמרו לו מפני שהאשה שוהה עליה ומחמצתה
Il leur dit : il est possible de la faire dans un moule et de l’imprimer aussitôt. Ils lui dirent : on dirait que tous les gâteaux sont interdits, mais que les gâteaux de Baïtos sont permis !
אמר להם אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון אמרו לו יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין
Rabbi Éléazar bar Tsadok dit : une fois, j’entrai derrière mon père dans la maison de Rabban Gamliel, et on lui présenta des gâteaux décorés à Pessa’h. Je dis : père, les Sages n’ont-ils pas dit ainsi : on ne fait pas de gâteaux décorés à Pessa’h ? Il me dit : mon fils, ce n’est pas de ceux de tout le monde qu’ils l’ont dit, mais de ceux des boulangers qu’ils l’ont dit.
אמר רבי אלעזר בר צדוק פעם אחת נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל והביאו לפניו סריקין המצויירין בפסח אמרתי אבא לא כך אמרו חכמים אין עושין סריקין המצויירין בפסח אמר לי בני לא של כל אדם אמרו אלא של נחתומין אמרו
Certains disent qu’il lui a dit ainsi : ce n’est pas de ceux des boulangers qu’ils l’ont dit, mais de ceux de tout le monde. Rabbi Yossé dit : on fait des gâteaux [minces] comme des galettes, et l’on ne fait pas de gâteaux [épais] comme des miches.
איכא דאמרי הכי קאמר ליה לא של נחתומין אמרו אלא של כל אדם א"ר יוסי עושין סריקין כמין רקיקין ואין עושין סריקין כמין גלוסקאות
Les Sages ont enseigné : les beignets spongieux, les gâteaux au miel, les iskeritin, la ’hala de la poêle et le [mélange] medoumâ sont exemptés de la ’hala. Qu’est-ce que la ’hala de la poêle ? Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : c’est le [pain] ébouillanté des particuliers.
ת"ר הסופגנין והדובשנין ואיסקריטין וחלת המסרת והמדומע פטורים מן החלה מאי חלת המסרת אמר רבי יהושע בן לוי זה חלוט של בעלי בתים
Rech Lakich dit : ceux-ci sont des préparations à la poêle. Et Rabbi Yo’hanan dit : les préparations à la poêle sont soumises [à la ’hala], et ceux-ci sont ceux qu’on a faits au soleil.
אמר ריש לקיש הללו מעשה אילפס הן ורבי יוחנן אמר מעשה אילפס חייבין והללו שעשאן בחמה
On objecta : les beignets spongieux, les gâteaux au miel et les iskeritin : si on les a faits à la poêle, ils sont soumis ; au soleil, ils sont exemptés. C’est une réfutation de Rabbi Chimon ben Lakich ! Oula dit : Rabbi Chimon ben Lakich te dira : de quoi traitons-nous ici ? Du cas où il a fait chauffer [la poêle] et ensuite collé [la pâte].
מיתיבי הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין עשאן באילפס חייבין בחמה פטורין תיובתיה דרבי שמעון בן לקיש אמר עולא אמר לך רבי שמעון בן לקיש הכא במאי עסקינן שהרתיח ולבסוף הדביק
Mais s’il a collé et ensuite fait chauffer, qu’en est-il ? Sont-ils effectivement exemptés ? Au lieu d’enseigner à la fin : « s’il les a faits au soleil, ils sont exemptés », qu’il distingue et enseigne dans le même cas : quand cela a-t-il été dit ? Lorsqu’il a fait chauffer puis collé ; mais s’il a collé puis fait chauffer, ils sont exemptés !
אבל הדביק ולבסוף הרתיח מאי הכי נמי דפטורין אדתני סיפא עשאן בחמה פטורין ליפלוג וליתני בדידה בד"א כגון שהרתיח ולבסוף הדביק אבל הדביק ולבסוף הרתיח פטורין
Il manque quelque chose, et voici ce qui est enseigné : quand cela a-t-il été dit ? Lorsqu’il a fait chauffer puis collé ; mais s’il a collé puis fait chauffer, c’est comme s’il les avait faits au soleil, et ils sont exemptés.
חסורי מחסרא והכי קתני בד"א שהרתיח ולבסוף הדביק אבל הדביק ולבסוף הרתיח נעשה כמי שעשאן בחמה ופטורין
Viens et entends : on s’acquitte avec la matsa hina et avec la matsa faite à la poêle. Ici aussi, lorsqu’il a fait chauffer puis collé.
ת"ש יוצאין במצה הינא ובמצה העשויה באילפס הכא נמי שהרתיח ולבסוף הדביק
Qu’est-ce que la matsa hina ? Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : toute [matsa] qu’on rompt sans que des fils s’en étirent. Rava dit : et de même les pains du sacrifice de reconnaissance. C’est évident ! Ici il est écrit « pain », et là il est écrit « pain » !
מאי מצה הינא אמר רב יהודה אמר שמואל כל שפורסה ואין חוטין נמשכין הימנה אמר רבא וכן לחמי תודה פשיטא הכא לחם כתיב והכא לחם כתיב
Tu aurais pu dire que, puisqu’il est écrit : « et il en offrira
מהו דתימא הואיל וכתיב (ויקרא ז, יב) והקריב ממנו
Original : Pesachim 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.