j’exclurais [alors] le blé et l’orge, dont l’espèce est [soumise aux] prémices ! L’Écriture dit : « matsot, matsot » inclut [davantage]. Si « matsot, matsot » inclut [davantage], [qu’on inclue] même les prémices ! Rabbi Akiva est revenu sur sa position,
אוציא חיטין ושעורין שיש במינן ביכורים ת"ל מצות מצות ריבה אי מצות מצות ריבה אפילו ביכורים נמי הדר ביה רע"ק
comme il est enseigné : pourrait-on s’acquitter de son obligation avec les prémices ? L’Écriture dit : « dans toutes vos demeures vous mangerez des matsot » (Ex 12, 20) : une matsa qui se mange dans toutes les demeures ; cela exclut les prémices, qui ne se mangent pas dans toutes les demeures mais à Jérusalem. Pourrait-on [penser] que j’exclus aussi la seconde dîme ? L’Écriture dit : « matsot, matsot » inclut [davantage].
דתניא יכול יצא אדם ידי חובתו בביכורים ת"ל (שמות יב, כ) בכל מושבותיכם תאכלו מצות מצה הנאכלת בכל מושבות יצאו ביכורים שאינן נאכלין בכל מושבות אלא בירושלים יכול שאני מוציא אף מעשר שני תלמוד לומר מצות מצות ריבה
Et qu’as-tu vu pour inclure la seconde dîme et exclure les prémices ? J’inclus la seconde dîme, qui peut être permise dans toutes les demeures, selon Rabbi (Eliézer) ; et j’exclus les prémices, qui ne peuvent être permises dans toutes les demeures.
ומה ראית לרבות מעשר שני ולהוציא ביכורים מרבה אני מעשר שני שיש לו היתר בכל מושבות כדר' (אליעזר) ומוציא אני ביכורים שאין להן היתר בכל מושבות
Car Rabbi (Eliézer) a dit : d’où [savons-nous] que la seconde dîme devenue impure, on la rachète même à Jérusalem ? L’Écriture dit : « car tu ne pourras pas la porter » (Dt 14, 24).
דא"ר (אליעזר) מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים ת"ל (דברים יד, כד) כי לא תוכל שאתו
Qui as-tu entendu dire qu’avec la seconde dîme on s’acquitte ? Rabbi Akiva. Et [ici] il exclut les prémices par « dans toutes vos demeures » : déduis-en qu’il est revenu sur sa position.
מאן שמעת ליה דאמר במעשר שני נפיק ביה רבי עקיבא וקממעיט להו לביכורים מבכל מושבותיכם שמע מינה הדר ביה
Et Rabbi Yossé le Galiléen, qu’il le déduise de « pain d’affliction » : ce qui se mange dans le deuil ; cela exclut celles-ci, qui ne se mangent que dans la joie !
ור' יוסי הגלילי תיפוק לי' מלחם עוני מי שנאכל באוני יצא זה שאין נאכל אלא בשמחה
Quelle est la raison des Sages ? Car il est écrit : « tu ne pourras pas manger dans tes portes » (Dt 12, 17), et le maître a dit : « la terouma de ta main », ce sont les prémices. Les prémices sont donc comparées à la dîme : de même que la dîme est interdite à l’endeuillé, de même les prémices sont interdites à l’endeuillé.
מאי טעמא דרבנן דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך ואמר מר תרומת ידך אלו ביכורים דאיתקש ביכורים למעשר מה מעשר אסור לאונן אף ביכורים אסור לאונן
Et Rabbi Chimon ? Le Miséricordieux les a appelées terouma : comme la terouma ; de même que la terouma est permise à l’endeuillé, de même les prémices sont permises à l’endeuillé.
ורבי שמעון תרומה קרינהו רחמנא כתרומה מה תרומה מותרת לאונן אף ביכורים מותר לאונן
Et Rabbi Chimon, admettons qu’il n’admette pas la comparaison ; la joie, en tout cas, est écrite à leur sujet, car il est écrit : « et tu te réjouiras de tout le bien » (Dt 26, 11) !
ורבי שמעון נהי דהיקיש לית ליה שמחה מיהא מיכתב כתיבא בהו דכתי' (דברים כו, יא) ושמחת בכל הטוב
Cela vient [indiquer] le temps de la joie, comme nous l’avons appris : de Chavouot jusqu’à la Fête [Soukkot], on apporte et on lit [la déclaration] ; de la Fête jusqu’à ’Hanouka, on apporte et on ne lit pas.
ההוא לזמן שמחה הוא דאתא דתנן מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא
Les Sages ont enseigné : « pain d’affliction » exclut [le pain] ébouillanté et l’achicha. Pourrait-on penser qu’on ne s’acquitte qu’avec du pain grossier ? L’Écriture dit : « matsot, matsot » inclut [davantage], même comme les matsot de Salomon. S’il en est ainsi, que vient enseigner « pain d’affliction » ? Il exclut [le pain] ébouillanté et l’achicha.
תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה יכול לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת הדראה ת"ל מצות מצות ריבה ואפילו כמצות של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה
Et d’où entend-on que cette achicha est un terme d’importance ? Car il est écrit : « et il distribua à tout le peuple, à toute la multitude d’Israël, homme et femme, à chacun une miche de pain, une portion de viande et une achicha, etc. » (2 S 6, 19).
ומאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא דכתיב (שמואל ב ו, יט) ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וגו'
Et Rav ’Hanan bar Abba dit : « echpar » : un sixième de taureau ; « achicha » : un sixième d’épha. Et il diverge de Chmouel, car Chmouel a dit : achicha, c’est une jarre de vin, car il est écrit : « et ils aiment les achichot de raisins » (Os 3, 1).
ואמר רב חנן בר אבא אשפר אחד מששה בפר אשישה אחד מששה באיפה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אשישה גרבא דחמרא דכתיב (הושע ג, א) ואהבי אשישי ענבים
Les Sages ont enseigné : on ne cuit pas de pain épais (le jour de fête) à Pessa’h, ce sont les paroles de Beit Chammaï ;
ת"ר אין אופין פת עבה (ביום טוב) בפסח דברי בית שמאי
Original : Pesachim 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.