MICHNA: Et voici les légumes par lesquels on s’acquitte de son obligation à Pessa’h : la laitue, la tamkha, le ’har’havina, la chicorée et le maror. On s’en acquitte, qu’ils soient frais ou secs ; mais non marinés, ni bouillis, ni cuits.
מתני׳ ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין
Ils se combinent pour [atteindre] une olive, et l’on s’acquitte avec leur tige, ainsi qu’avec le demaï, avec la première dîme dont on a prélevé la terouma, et avec la seconde dîme et le bien consacré qui ont été rachetés.
ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו:
GUEMARA: ’Hazeret, c’est la ’hassa [laitue] ; ’oulchin, c’est l’hindbé [chicorée] ; tamkha — Rabba bar bar ’Hana dit : son nom est tamkhata ; ’har’havina — Rabbi Chimon ben Lakich dit : la vrille du palmier ; et maror, c’est la merirata.
גמ׳ חזרת חסא עולשין הינדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה חרחבינא אמר רשב"ל אצוותא דדיקלא ובמרור מרירתא
Bar Kappara a enseigné : voici les légumes par lesquels on s’acquitte de son obligation à Pessa’h : la chicorée, la tamkha, le ’har’halin, le ’har’havinin et la laitue. Rabbi Yehouda dit : aussi la chicorée des champs, la chicorée des jardins et la laitue.
תני בר קפרא אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בעולשין ובתמכא בחרחלין בחרחבינין ובחזרין רב יהודה אומר אף עולשי שדה ועולשי גינה וחזרת
La chicorée des jardins et la laitue, il les a enseignées au début ! Voici ce qu’il veut dire : aussi la chicorée des champs, comme la chicorée des jardins et la laitue. Rabbi Meïr dit : aussi l’assvass, le toura et le mar-yeroar. Rabbi Yossé lui dit : l’assvass et le toura sont une seule chose, et le mar, c’est le yeroar.
עולשי גינה וחזרת הא תנא לה רישא הכי קאמר אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר א"ל ר' יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר
L’école de Chmouel a enseigné : voici les légumes par lesquels on s’acquitte de son obligation à Pessa’h : la laitue, la chicorée, la tamkha, le ’harvinin, le ’harguinin et le hardoufnin. Rabbi Yehouda dit : aussi la laitue de forêt et la laitue de ruisseau, et ce qui leur est semblable.
תני דבי (ר') שמואל אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרבינין ובחרגינין ובהרדופנין ר' יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן
Rabbi Ilaa dit au nom de Rabbi Eliézer : aussi les ’arkablin. Et j’ai fait le tour de tous ses disciples, et j’ai cherché un compagnon [qui l’ait entendu], et je n’en ai pas trouvé. Et quand je suis venu devant Rabbi Eliézer ben Yaakov, il a reconnu [la justesse de] mes paroles.
ר' אילעא אומר משום ר"א אף ערקבלים וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי וכשבאתי לפני ר"א בן יעקב הודה לדברי
Rabbi Yehouda dit : tout [légume] qui a de la sève. Rabbi Yo’hanan ben Beroka dit : tout [légume] dont la face pâlit. D’autres disent : [tout] légume amer a de la sève et sa face pâlit. Rabbi Yo’hanan dit : des paroles de tous, nous apprenons qu’un légume amer a de la sève et que sa face pâlit. Rav Houna dit : la halakha est selon les autres.
ר' יהודה אומר כל שיש לו שרף ר' יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין א"ר יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים
Ravina trouva Rav A’ha, fils de Rava, qui recherchait de la merirata. Il lui dit : quelle est ton idée ? Qu’ils sont plus amers ? Or c’est la laitue que nous avons apprise, et l’école de Chmouel a enseigné la laitue, et Rabbi Ochaya a dit : le commandement est avec la laitue ; et Rava a dit : qu’est-ce que la ’hazeret ? La ’hassa.
רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא א"ל מאי דעתיך דמרירין טפי והא חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת וא"ר אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא
Pourquoi ’hassa ? Parce que le Miséricordieux a eu pitié (’has) de nous. Et Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : pourquoi les Égyptiens ont-ils été comparés au maror ? Pour te dire : de même que ce maror, dont le début est tendre et la fin dure, de même les Égyptiens : leur début fut tendre et leur fin dure. Il lui dit : je reviens sur ma position.
מאי חסא דחס רחמנא עילוון ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן למה נמשלו מצריים כמרור לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה א"ל הדרי בי
Rav Re’houmi dit à Abayé : d’où [sait-on] que ce maror est une espèce de légume ? Dis [que c’est] la bile de la koufia [un poisson] ! [Il est] semblable à la matsa : de même que la matsa pousse de la terre, de même le maror pousse de la terre. Et dis [que c’est] le laurier-rose ! [Il est] semblable à la matsa : de même que la matsa est une espèce de semence, de même le maror est une espèce de semence.
א"ל רב רחומי לאביי ממאי דהאי מרור מין ירק הוא אימא מרירתא דכופיא דומיא דמצה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידולי קרקע ואימא הירדוף דומיא דמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים
Et dis [que c’est] l’harzifou ! [Il est] semblable à la matsa : de même que la matsa peut être achetée avec l’argent de la dîme, de même le maror peut être acheté avec l’argent de la dîme.
ואימא הרזיפו דומיא דמצה מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר
Rabba bar Rav ’Hanin dit à Abayé : dis que le maror est une seule [espèce] ! C’est « merorim » [au pluriel] qui est écrit. Et dis que « merorim » [signifie] deux ! [Il est] semblable à la matsa : de même que la matsa [vient de] nombreuses espèces, de même le maror [vient de] nombreuses espèces.
א"ל רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה
Rabba bar Rav Houna dit au nom de Rav : les légumes dont les Sages ont dit qu’on s’en acquitte de son obligation à Pessa’h peuvent tous être semés dans une seule plate-bande. Cela veut-il dire qu’il n’y a pas pour eux [l’interdit] des mélanges ?
אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים
Rava objecta : la laitue et la laitue de ruisseau, la chicorée et la chicorée des champs, le poireau et le poireau des champs, la coriandre et la coriandre des champs, la moutarde et la moutarde égyptienne, la courge égyptienne et la remoutsa ne sont pas des mélanges l’une avec l’autre. La laitue et la laitue de ruisseau, oui ; la laitue et la chicorée, non !
מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא
Que signifie « peuvent être semés » ? Car Rav a dit : ils peuvent être semés selon leur règle. Selon leur règle, nous l’avons appris :
מאי נזרעין דאמר רב נזרעין כהלכתן כהלכתן תנינא
Original : Pesachim 39a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.