« et vous garderez les matsot » (Ex 12, 17) : une matsa gardée en vue de la matsa ; cela exclut celle-ci, qui n’est pas gardée en vue de la matsa mais en vue du sacrifice.
(שמות יב, יז) ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאין משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
Rav Yossef dit : l’Écriture dit : « sept jours vous mangerez des matsot » (Ex 12, 15) : une matsa qui se mange sept jours ; cela exclut celle-ci, qui ne se mange pas sept jours mais un jour et une nuit.
רב יוסף אמר אמר קרא (שמות יב, טו) שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעת ימים יצתה זו שאינה נאכלת לשבעת ימים אלא ליום ולילה
On a enseigné selon Rabba et on a enseigné selon Rav Yossef. On a enseigné selon Rabba : pourrait-on s’acquitter de son obligation avec les pains du sacrifice de reconnaissance et les galettes du naziréen ? L’Écriture dit : « et vous garderez les matsot » : une matsa gardée en vue de la matsa ; cela exclut celle-ci, qui n’est pas gardée en vue de la matsa mais en vue du sacrifice.
תניא כוותיה דרבה ותניא כוותיה דרב יוסף תניא כוותיה דרבה יכול יצא ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשם מצה יצתה זו שאינה משתמרת לשם מצה אלא לשום זבח
On a enseigné selon Rav Yossef : pourrait-on s’acquitter de son obligation avec les pains du sacrifice de reconnaissance et les galettes du naziréen ? L’Écriture dit : « sept jours vous mangerez des matsot » : une matsa qui se mange sept [jours] ; cela exclut celle-ci, qui ne se mange pas sept [jours] mais un jour et une nuit.
תניא כוותיה דרב יוסף יכול יצא אדם ידי חובתו בחלות תודה ורקיקי נזיר תלמוד לומר שבעת ימים מצות תאכלו מצה הנאכלת לשבעה יצתה זו שאינה נאכלת לשבעה אלא ליום ולילה
Qu’il le déduise donc de « pain d’affliction » : ce qui se mange dans le deuil ; cela exclut ceci, qui ne se mange pas dans le deuil mais dans la joie !
ותיפוק ליה מלחם עוני מי שנאכל באנינות יצא זה שאינו נאכל באנינות אלא בשמחה
On a enseigné : Rabbi Ilaï dit : j’ai demandé à Rabbi Eliézer : peut-on s’acquitter avec les pains du sacrifice de reconnaissance et les galettes du naziréen ? Il me dit : je ne l’ai pas entendu. Je suis allé demander devant Rabbi Yehochoua ; il me dit : voici, on a dit : les pains du sacrifice de reconnaissance et les galettes du naziréen qu’on a faits pour soi-même, on ne s’en acquitte pas ; [faits] pour les vendre au marché, on s’en acquitte.
תניא אמר ר' אילעאי שאלתי את ר' אליעזר מהו שיצא אדם בחלות תודה ורקיקי נזיר אמר לי לא שמעתי באתי ושאלתי לפני ר' יהושע אמר לי הרי אמרו חלות תודה ורקיקי נזיר שעשאן לעצמו אין אדם יוצא בהן למכור בשוק יוצא בהן
Quand je suis revenu et que j’ai exposé ces paroles devant Rabbi Eliézer, il me dit : par l’alliance ! Ce sont là les paroles qui ont été dites à Moïse au Sinaï. Certains disent : par l’alliance ! Ce sont là les paroles qui ont été dites à Moïse au Sinaï, et elles ne requièrent pas de raison.
כשבאתי והרציתי דברים לפני ר' אליעזר אמר לי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני איכא דאמרי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני ולא טעמא בעיא
Et quelle en est la raison ? Rabba dit : quiconque [fait des pains] pour le marché réfléchit et dit : s’ils se vendent, ils se vendront ; s’ils ne se vendent pas, je m’en acquitterai moi-même.
וטעמא מאי אמר רבה כל לשוק אימלוכי מימלך אמר אי מזדבן מזדבן אי לא מזדבן איפוק בהו אנא:
Original : Pesachim 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.