de semoule ; la viande grasse, d’une chèvre qui n’a pas mis bas ; le vin vieux, très vieux.
דסמידא בשר שמן דצפירתא דלא אפתח יין ישן עתיק עתיקי
Pessa’him 42b פסחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Toute chose qui est bonne pour ceci est nuisible pour cela, et ce qui est nuisible pour ceci est bon pour cela, sauf le gingembre frais, le poivre long, le pain fin, la viande grasse et le vin vieux, qui sont bons pour tout le corps.
כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי בר מזנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן דמעלי לכולי גופיה:
« La bière de Médie » : parce qu’on y met de l’eau d’orge.
שכר המדי: דרמו ביה מי שערי:
« Et le vinaigre d’Édom » : parce qu’on y jette de l’orge.
וחומץ האדומי: דשדו ביה שערי
Rav Na’hman (bar Yits’hak) dit : au début, quand on apportait les libations de Judée, le vin de Judée ne tournait pas en vinaigre à moins qu’on n’y mît de l’orge, et on l’appelait simplement vinaigre.
אמר רב נחמן (בר יצחק) בתחלה כשהיו מביאין נסכים מיהודה לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם
Et maintenant, le vin des Édomites ne tourne pas en vinaigre à moins qu’on n’y mette de l’orge, et on l’appelle vinaigre d’Édom, pour accomplir ce qui est dit : « je serai remplie, elle est dévastée » (Ez 26, 2) : si celle-ci est remplie, celle-là est dévastée ; et si celle-là est remplie, celle-ci est dévastée. Rav Na’hman bar Yits’hak dit : d’ici : « et un peuple sera plus fort que l’autre peuple » (Gn 25, 23).
ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו ואם מלאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה, כג) ולאם מלאם יאמץ
On a enseigné : Rabbi Yehouda dit : en Judée, au début, celui qui achetait du vinaigre à un ’am haarets n’avait pas besoin de prélever la dîme, car on présumait qu’il ne provenait que de piquette ; et maintenant, celui qui achète du vinaigre à un ’am haarets doit prélever la dîme, car on présume qu’il ne provient que du vin.
תניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ אינו צריך לעשר מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד ועכשיו הלוקח חומץ מעם הארץ צריך לעשר שחזקתו אינו בא אלא מן היין
Et Rabbi Yehouda pense-t-il que la piquette n’est pas soumise à la dîme ? N’est-il pas (enseigné) : celui qui fait de la piquette et a mis de l’eau en mesure, et en a trouvé autant que sa mesure, est exempté ; et Rabbi Yehouda l’y soumet ?
וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא והא (תניא) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ורבי יהודה מחייב
Voici ce qu’il veut dire : les ’amei haarets n’étaient pas suspectés pour la piquette. Si tu veux, dis : ils étaient suspectés, et ce n’est pas une difficulté : ici, [il s’agit de piquette] de lie ; là, de marc de pressoir.
הכי קאמר לא נחשדו עמי הארץ על התמד אי בעית אימא נחשדו ולא קשיא הא בדרווקא הא בדפורצני:
« Et le zitom égyptien, etc. » Qu’est-ce que le zitom égyptien ?
וזיתום המצרי וכו': מאי זיתום המצרי
Rav Yossef a enseigné : un tiers d’orge, un tiers de carthame et un tiers de sel.
תנא רב יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי ותלתא מלחא
Rav Papa retire l’orge et met du blé ; et ton signe mnémotechnique : sissani.
רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי וסימניך סיסני
On les trempe, on les grille, on les moud et on les boit depuis le sacrifice [de Pessa’h] jusqu’à Chavouot. Celui qui est constipé, cela le relâche ; et celui qui est relâché, cela le resserre ; pour le malade et pour la femme enceinte, c’est un danger.
תרו להו וקלו להו וטחני להו ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא דקמיט מרפי ליה ודרפי מקמיט ליה לחולה ולאשה עוברה סכנתא:
« Et le bain des teinturiers, etc. » Ici on l’a traduit : l’eau de son avec laquelle on teint la laque.
וזומן של צבעים וכו': הכא תרגימו מיא דחיורי דצבעי בהו לבא:
« Et l’amidon des cuisiniers, etc. » Du pain fait de céréales qui n’ont pas atteint le tiers [de leur maturité], qu’on pose sur l’ouverture de la marmite et qui absorbe l’écume.
ועמילן של טבחים וכו': פת תבואה שלא הביאה שליש שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא:
« Et la colle des scribes, etc. » Ici on l’a traduit : la colle de farine des cordonniers.
וקולן של סופרים וכו': הכא תרגומא פרורא דאושכפי
Rav Chimi de Me’hozna dit : c’est la pâte cosmétique des filles de riches, qu’elles laissent aux filles de pauvres.
רב שימי מחוזנאה אמר זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים
Est-ce bien cela ? Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : quatre sortes [propres] aux pays et trois sortes [propres] aux métiers ? Et si tu dis : la pâte cosmétique des filles de riches, quelle sorte de métier y a-t-il là ?
איני והא תנא רבי חייא ארבעה מיני מדינה ושלשה מיני אומנות ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים מאי מיני אומנות איכא
Mais alors quoi ? La colle de farine des cordonniers ? Pourquoi l’appelle-t-on « colle des scribes » ? Il aurait fallu [dire] « colle des corroyeurs » ! Rav Ochaya dit : en vérité, c’est la colle de farine des cordonniers ; et pourquoi l’appelle-t-on « colle des scribes » ? Parce que les scribes aussi collent avec elle leurs papiers.
ואלא מאי פרורא דאושכפי אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים קולן של רצענין מיבעיא ליה אמר רב אושעיא לעולם פרורא דאושכפי ומאי קרי ליה קולן של סופרים דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן:
« Rabbi Eliézer dit : aussi les parures des femmes, etc. » Les parures des femmes, te viendrait-il à l’esprit ? Dis plutôt : aussi les soins cosmétiques des femmes, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : les filles d’Israël
רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו': תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טיפולי נשים דאמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל
Original : Pesachim 42b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.